בדיקת הריון משולבת: למה היא מיועדת, מתי היא מתבצעת, למי היא מומלצת?

'בדיקה משולבת', או סקר טרום לידתי משולבת, ברפואה מתייחסת לסט של שלוש בדיקות המתבצעות לאישה ההרה כדי להעריך את הסיכון של העובר ללקות במחלות מסוימות, כגון תסמונת דאון.

הבדיקה המשולבת היא בדיקה בטוחה גם לאם וגם לעובר

הוא אינו כואב מכיוון שהוא מורכב משתי דגימות דם ורידי אימהיות פשוטות שנלקחו בהפרש של כחודש וסריקת אולטרסאונד המודדת שקיפות עורפית.

הבדיקה המשולבת, תוך הגברת הדיוק של בדיקת הדואו, הבדיקה המרובעת ושקיפות עורפית הנלקחת בנפרד, אינה מאפשרת לבצע אבחנה, אלא רק מבטאת את הסיכון הסטטיסטי שיש בעובר חריגה: אם סיכון זה גבוה - ו בנוכחות גורמי סיכון כמו גיל מעל 35 - מומלץ לאישה לבצע בדיקות אחרות פולשניות ומסוכנות יותר, אך גם מדויקות יותר, כגון בדיקת מי שפיר ודגימת דליות כוריוניות.

מהי מטרת המבחן המשולב?

מטרת הבדיקה המשולבת היא לכמת את הסיכון למומים בעובר (מומים בצינור העצבי כגון עמוד השדרה ביפידה או מחלות לב מסוימות) או הפרעות כרומוזומליות בעובר, כגון בתסמונת דאון (טריזומיה 21) או תסמונת אדוארדס (טריזומיה 18) או תסמונת פאטאו (טריזומיה 13).

הבדיקה המשולבת מתבצעת בשלושה זמנים שונים

  • הדגימה הראשונה נלקחת בדרך כלל בין השבוע ה-9 ל-11 להריון;
  • האולטרסאונד למדידת שקיפות עורפית מתבצעת בדרך כלל בין השבוע ה-11 וה-14 להריון;
  • הדגימה השנייה נלקחת בדרך כלל בין שבועות 15 ל-17 להריון.

אין צורך להתאים את האולטרסאונד לדגימה הראשונה, אך שתי הבדיקות מבוצעות לרוב יחד (בדרך כלל בשבוע 11).

יש לספק את ערך השקיפות העורפית בדגימה השנייה.

התאריכים המדויקים לבדיקת הדם הראשונה מסומנים על ידי רופא הנשים המטפל על בסיס הווסת האחרונה ו/או אולטרסאונד שליש 1.

יעילות הבדיקה המשולבת מבוססת על קביעה נכונה של זמן ההריון: ללא נכונות כזו, הבדיקה הופכת פחות מדויקת סטטיסטית.

שלושת המבחנים השונים מנתחים נתונים שונים:

  • הבדיקה הראשונה מנתחת חומר ספציפי הקיים בדמה של האישה ההרה, PAPP-A (חלבון פלזמה A הקשור להריון). בנוכחות סיכון גבוה לתסמונת דאון, PAPP-A נוטה לרדת;
  • סריקת האולטרסאונד, המודדת שקיפות עורפית, מנתחת שקיפות עורפית. שקיפות עורפית היא סדק שקוף מלא בנוזל המופיע באולטרסאונד בגובה עור העורף של העובר ונצפה בכל העוברים בשליש הראשון של ההריון. המדידה שלו חשובה כי עלייה בעובי שלו מעידה על סיכון מוגבר להפרעות כרומוזומליות, כגון תסמונת דאון, או מומים בעובר;
  • הבדיקה השנייה היא בעצם בדיקה מרובעת ומנתחת ארבעה חומרים הנמצאים בדם האם:

א) AFP (או 'α-fetoprotein', alpha-fetoprotein). בנוכחות תסמונת דאון, אלפא-פטופרוטאין פוחת בכ-25-30%. עלייה באלפא-פטופרוטאין עשויה במקום זאת להצביע על סיכון מוגבר למומים בסגירת הצינור העצבי (למשל עמוד השדרה ביפידה);

ב) בטא-hCG (או 'β-hCG', חלק בטא של גונדוטרופין כוריוני אנושי). בנוכחות תסמונת דאון, בטא-hCG מגיע לערכים גבוהים בערך פי שניים מהרגיל;

ג) uE3 (אסטריול חופשי או 'לא מצומד'). בנוכחות תסמונת דאון אסטריול לא מצומד יורד בכ-25-30%;

ד) inhibin A. בנוכחות תסמונת דאון, inhibin A מוגבר.

לכן הבדיקה המשולבת היא בעצם בדיקה משולבת (המורכבת מבדיקת דו ושקיפות עורפית) בשילוב עם מבחן מרובע.

באילו חולים מומלץ?

מתוקף היעדר הסיכונים הכרוכים הן באולטרסאונד והן בדגימת דם, הבדיקה המשולבת מוצעת לכל הנשים ההרות, במיוחד במקרים בהם קיימים גורמי סיכון, לרבות:

  • גיל המטופל מעל 35
  • הורים שהם נשאים של שינויים כרומוזומליים (טרנסלוקציות, היפוכים, aneuploidies)
  • מומים עובריים שנחשדו או התגלו באולטרסאונד או בבדיקות אחרות;
  • אחד או יותר ילדים קודמים שהושפעו מהפרעה כרומוזומלית.

הבדיקה המשולבת מתבצעת על בסיס חוץ

שקיפות העורפית נמשכת בערך 10 דקות, בעוד ששתי הדגימות נמשכות כמה דקות כל אחת.

הרדמה וכאב

הבדיקה אינה דורשת כל הרדמה ואינה כואבת.

חלק מהמטופלים המודאגים יותר עלולים למצוא את הג'ל שמורח על עור הבטן ו/או הלחץ של בדיקת האולטרסאונד על הבטן מעצבנים, בעוד שאחרים עשויים למצוא את הדקירה הפשוטה של ​​דגימת הדם כואבת, אבל אנחנו מדברים על אי נוחות קלות מבחינה אובייקטיבית .

מה לעשות לפני הבדיקה?

אלא אם כן צוין רפואית אחרת, אין צורך בבדיקה מקדימה לפני בדיקת האולטרסאונד (למעט במקרה של בדיקה משולבת, ובמקרה זה יש לקחת את דגימת הדם הדרושה לבדיקת הצמד).

שאל את הרופא שלך אם יש צורך בצום לפני נטילת דגימת הדם.

שקיפות עורפית דורשת סריקת אולטרסאונד פשוטה

המטופל על הספה והרופא, לאחר פיזור ג'ל האולטרסאונד על הבטן, מעביר את בדיקת האולטרסאונד על העור.

שתי הדגימות דורשות שתי הוצאת דם ורידי פשוטות מהזרוע.

מה לעשות בסוף הבחינה?

בתום הבחינה תוכלו לחזור בבטחה ובאופן עצמאי לפעילותכם בעבודה או בבית.

ניתן לנהוג ברכבים ואין צורך בליווי.

סיכונים

בניגוד לדיקור מי שפיר ו-villocente, שיש להם סיכון להפלה של כ-0.1% ו-1.8% בהתאמה, שקיפות עורפית ושתי הדגימות אינן מהוות סיכון לאם ולא לעובר.

תוצאות המבחן המשולב

התוצאות מתקבלות בדרך כלל בשבוע שלאחר בדיקת הדם האחרונה.

חשוב לזכור כי הבדיקה המשולבת אינה מאפשרת לבצע אבחנה, אלא מבטאת את הסיכון הסטטיסטי לכך שלעובר יש חריגה.

זוהי חקירה 'סוגסטית' לפתולוגיה אך - בפני עצמה - אין לה משמעות אבחנתית מסוימת והיא מבטאת רק הסתברות למחלה:

  • תוצאה שלילית אינה מבטיחה לידת עובר תקין;
  • תוצאה חיובית אינה מעידה על נוכחות של עובר מושפע, אלא רק על סיכון מוגבר.

בקיצור, תוצאת הבדיקה מבטאת הסתברות:

  • אם ההסתברות היא בין 1/1 ל-1/250, הסיכון שהעובר יפגע בטריזומיה 21 או טריזומיה 18 נחשב גבוה יותר;
  • אם ההסתברות גדולה מ-1/250 (למשל 1/500) הסיכון נחשב נמוך יותר.

אם הסיכון גבוה, במיוחד אם קיימים מספר גורמי סיכון (למשל אישה מעל גיל 35 וילדים אחרים עם הפרעות גנטיות), אז מומלץ בדיקות אחרות פולשניות ומסוכנות יותר, אך גם מדויקות יותר, כגון בדיקת מי שפיר ודגימת דליות כוריוניות. .

במקרה של סיכון גבוה לעובר לא תקין, מומלצות גם בדיקות סקר ברמה 2: הערכת נוכחות עצם האף, מדידת זווית הפנים, הערכת זרימות הדם בצינור הוורידי ארנטיוס ובשסתום הלב התלת-צדדי.

דיוק התוצאות

בדיקת שקיפות עורפית לבדה מאתרת 60-70% מהעוברים עם תסמונת דאון (שונות זו תלויה גם במיומנות הרופא המבצע את סריקת האולטרסאונד).

לכן זה אומר שבין כל עוברי תסמונת דאון, שקיפות עורפית לא תצליח לזהות 3 או 4 מתוך 10.

לשם השוואה, נזכיר שדיקור מי שפיר ודיקור מי שפיר מצליחים לזהות נוכחות של מומים גנטיים כמעט בכל העוברים הנבדקים (כ-99%).

זו הסיבה ששקיפות עורפית משולבת עם מבחן הצמד ומבחן המרובע כדי ליצור את המבחן המשולב.

זה האחרון, אם הוא מזהה סיכון גבוה לעובר עם חריגות, יש להשלים עם בדיקות אחרות כגון בדיקת הארבעה, או עם בדיקות פולשניות יותר כגון בדיקת מי שפיר ו-villocentesis (ניתוח וילוס כוריוני): עם זאת, לאחרון יש סיכון להפלה לעובר של כ-0.1% ו-1.8% בהתאמה.

על אף האמור לעיל, יש לומר כי ההערכה הכוללת של גורמי הסיכון והבדיקה המשולבת מאפשרת מהימנות מספקת: הרגישות של בדיקה משולבת היא למעשה 90-95%.

לסיכום:

  • שקיפות עורפית 60-70%
  • מבחן דו: 80%
  • מבחן מרובע: 85%
  • מבחן דו בתוספת שקיפות עורפית ('בדיקה משולבת'): 85-90%
  • בדיקת סרום משולבת (או 'בדיקת סרום משולבת', היא בעצם בדיקה משולבת, אך ללא שקיפות עורפית): 85-90%
  • מבחן דו בתוספת שקיפות עורפית ובדיקה מרובעת ("בדיקה משולבת"): 90-95%
  • דיקור מי שפיר ודיקור מי שפיר: 99% (אך עם סיכון גבוה בהרבה להפלה מאשר הבדיקות המפורטות לעיל, שהן הרבה פחות פולשניות).

הבדיקה המשולבת היא הרגישה ביותר מבין בדיקות הסקר הלא פולשניות

אנו חוזרים ומדגישים כי אף בדיקת סקר לא משיגה וודאות של 100%.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

שיזוף במהלך ההריון: טיפים לקיץ בטוח

טראומה ושיקולים ייחודיים להריון

הנחיות לטיפול בחולה טראומה בהריון

כיצד לספק טיפול רפואי חירום נכון לאישה בהריון עם טראומה?

הריון: בדיקת דם יכולה לנבא סימני אזהרה מוקדמים של רעלת הריון, אומר מחקר

טראומה במהלך ההריון: איך להציל אישה בהריון

נסיעה במהלך ההריון: טיפים ואזהרות לחופשה בטוחה

סוכרת והריון: מה שאתה צריך לדעת

מקור:

Medicina Online

אולי תרצה גם