טכיקרדיה על-חדרית: הגדרה, אבחון, טיפול ופרוגנוזה

טכיקרדיה על-חדרית כרוכה בהאצה של קצב הלב במבני הלב השוכנים מעל החדרים, מה שמוביל להפרעות קצב.

טכיקרדיה (על-חדרי ולא-חדרי) היא הפרעת קצב המאופיינת בהאצה של קצב הלב

טכיקרדיה מוגדרת כאפיזודה עם קצב לב העולה בדרך כלל על 120 פעימות לדקה (bpm).

המונח על-חדרי ניתן לכל אותן הפרעות קצב הקשורות להאצת תנועות הלב (הפרעות קצב היפרקינטיות) שמקורן בחלק הלב שמעל לחדרים.

הגנה על לב והחייאה לב ריאה? בקר עכשיו בדוכן EMD112 בשעת חירום כדי ללמוד עוד

טכיקרדיות על-חדריות מחולקות לצורות כניסה חוזרת ולאלו של אוטומטיזם מוגבר (TSV)

בתנאים רגילים, פעימות הלב מקורן כדחף חשמלי מהצומת הסינוטריאלי (מבנה הממוקם באטריום הימני המתפקד כקוצב או קוצב), מתפשט בפרוזדורים ומגיע לצומת האטריו-חדרי, מסלול תקשורת חשמלי בין הפרוזדורים והחדרים.

מהצומת האטrio-ventricular, הדחף החשמלי עובר ל-His, מערכת הולכה שנוצרת על ידי תאי לב מיוחדים המעבירים את הדחף לשני החדרים.

טכיקרדיה הפרוקסימלית על-חדרית חוזרת מתרחשת לרוב בצורה אפיזודית, ומכאן המונח התקפי.

המונח reentry מציין שדופק שעובר דרך מבנה לב בכיוון מסוים חוזר כדי להפעיל מחדש את הרקמה ממנה הוא הגיע.

בקצבי קצב על-חדריים מאוטומיזם מוגבר, התאים הטעונים בדרך כלל בפעילות מכנית (התכווצות שרירי הלב) מקבלים תכונות של תאי סמן צעדים ונפרקים אוטומטית בקצב גבוה מזה של הסינוס הפרוזדורי, סמן הצעד הפיזיולוגי.

טכיקרדיה על-חדרית אוטומטית יכולה להתרחש בבידוד או קשורה למחלת לב.

הסימפטומולוגיה של טכיקרדיה על-חדרי הפרוקסימלית ביילוד היא ערמומית ולעתים קרובות קשה להצביע על כך, כך שטכיקרדיה מזוהה לעתים קרובות רק כאשר היא מתגלה עם תמונה ברורה של אי ספיקת לב.

אצל הילד הבוגר, לעומת זאת, סימפטומטולוגיה סובייקטיבית 'מתקשרת' ויכולה לנוע בין דפיקות לב חולפות ועד דפיקות לב ממושכות יותר שעלולות להיות קשורות לחולשה פתאומית, קושי לעמוד זקוף, סחרחורת וסינקופה.

ניתן לאבחן טכיקרדיה על-חדרית כתוצאה מכניסה חוזרת או אוטומטיות מוגברת על ידי ביצוע ההערכות הקליניות והאינסטרומנטליות הבאות:

  • האלקטרוקרדיוגרמה הבסיסית, שבמקרים של טכיקרדיה עלולה לרשום קצב גבוה מאוד (180-340 פעימות לדקה);
  • אלקטרוקרדיוגרמה דינמית של 24 שעות לפי הולטר לרישום הפרוקסיסמים;
  • בדיקת ארגומטר הליכון: למרות שהיא קובעת לעתים רחוקות את הפעלת טכיקרדיה, היא יכולה להיות שימושית;
  • אקו לב נחוצה כדי לחשוף את כל המחלות המורפו-פונקציונליות הקשורות.

במקרים בהם יש צורך, מחקר אלקטרו-פיזיולוגי טרנס-וושט, באמצעות בדיקות המוכנסות לוושט, בגובה הלב, או אנדוקביטרי, תוך גירוי ורישום של פעילות חשמלית מתוך הלב באמצעות צנתרים דקים המוכנסים דרך הלב. כלי דם, ניתן לבצע.

הטיפול מבוסס על מחקר וטיפול במצב המחלה הבסיסי, שימוש בתרופות אנטי-ריתמיות או ניתוח אבלציה טרנסקטטר.

טיפול אקוטי של טכיקרדיות חוזרות על-חדריות התקפיות, במקרים של חוסר פיצוי חמור ו/או הלם קרדיוגני, הוא הסנכרון חשמלי חשמלי חיצוני מסונכרן או קצב פרוזדורים טרנס-וושט.

החברה המובילה בעולם לדפיברילטורים ומכשירים רפואיים לשעת חירום'? בקר בדוכן ZOLL בתערוכת חירום

במקום זאת, במקרה של אי ספיקת לב, ניתן להתחיל בתמרונים נרתיקים שמטרתם לעורר את עצב הוואגוס

השימושים הנפוצים ביותר הם עיסוי עורק הצוואר, לחץ על עיניים עצומות ולחץ המופעל על הבטן.

בגיל הילוד, היעיל ביותר הוא רפלקס צלילה (מריחה של שקית קרח על פניו של התינוק למשך מספר שניות), שניתן לחזור עליו מספר פעמים.

אם תמרוני נרתיק נכשלים, תרופת הבחירה הראשונה היא אדנוזין, כבולוס מהיר, ולאחר מכן עירוי מהיר של מי מלח.

בכל הטכיקרדיות העל-חדריות הפרוקסימליות חוזרות, מומלץ ליטול תרופות אנטי-ריתמיות למניעת הישנות.

אבלציה טרנסקטטר מתבצעת בכל מקרה של עמידה בטיפול אנטי-אריתמי ומועדפת כאשר המטופל מגיע למשקל גוף של 30 ק"ג.

זהו הליך התערבותי שמטרתו להשבית את המבנים מהם נובעת הפרעת הקצב.

לאחר הכנסת הבדיקות לתוך הלב, מתבצע תחילה מחקר אלקטרופיזיולוגי מדוקדק, שמטרתו לזהות בדיוק רב את האזור ממנו נובעת הפרעת הקצב (מיפוי).

האזור האחראי, לאחר זיהוי, מצולק עם זרם יוצר חום.

לא ניתן למנוע לחלוטין את התחלת טכיקרדיה בהתחשב בסיבות הטבעיות והפיזיולוגיות להתחלת טכיקרדיה.

בחולים עם טכיקרדיה על-חדרית התקפית כתוצאה מכניסה חוזרת למסלול לא תקין, ניתן להפסיק טיפול אנטי-ריתמי לאחר 8-12 החודשים הראשונים לחיים על ידי אימות באמצעות מחקרים אלקטרו-פיזיולוגיים האם עדיין ניתן לעורר טכיקרדיה.

אם עדיין ניתן לעורר טכיקרדיה, יש לשקול חידוש הטיפול.

פתרון ספונטני עשוי להתרחש ב-30% עד 50% מהמקרים בשנת החיים הראשונה.

בתקופות אחרות של החיים, היעלמות מוחלטת של טכיקרדיות חוזרות על-חדריות היא קשה ואילו עבור אלו האוטומטיות היא מתרחשת ב-30 עד 40% מהמקרים.

קרא גם

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

זיהוי טכיקרדיה: מה זה, למה זה גורם וכיצד להתערב בטכיקרדיה

טכיקרדיה: האם יש סיכון להפרעות קצב? אילו הבדלים קיימים בין השניים?

האם יש לך פרקים של טכיקרדיה פתאומית? אתה עלול לסבול מתסמונת וולף-פרקינסון-וויט (WPW)

טכיפנואה חולפת של היילוד: סקירה של תסמונת הריאה הרטובה של יילודים

מצבי חירום טוקסיקולוגיים בילדים: התערבות רפואית במקרים של הרעלת ילדים

Valvulopathies: בדיקת בעיות במסתמי הלב

מה ההבדל בין קוצב לב לדפיברילטור תת עורי?

מחלות לב: מהי קרדיומיופתיה?

דלקות לב: שריר הלב, אנדוקרדיטיס זיהומית ודלקת קרום הלב

מלמושי לב: מה זה ומתי יש לדאוג

תסמונת הלב השבור נמצאת במגמת עלייה: אנו מכירים את קרדיומיופתיה של טאקוצובו

קרדיומיופתיות: מה הן ומהן הטיפולים

קרדיומיופתיה אלכוהולית ואריתמוגנית בחדר ימין

ההבדל בין ספונטנית, חשמלית ופרמקולוגית קרדיווורסיה

מהי Takotsubo Cardiomyopathy (תסמונת לב שבור)?

קרדיומיופתיה מורחבת: מה זה, מה גורם לה וכיצד מטפלים בה

קוצב לב: איך זה עובד?

הערכת דרכי אוויר בסיסית: סקירה כללית

הערכה של טראומה בבטן: בדיקה, מיחוש ומישוש של המטופל

הערכת כאב: באילו פרמטרים וסולמות להשתמש בעת חילוץ וטיפול בחולה

ניהול דרכי אוויר לאחר תאונת דרכים: סקירה כללית

אינטובציה בקנה הנשימה: מתי, כיצד ומדוע ליצור נתיב אוויר מלאכותי עבור המטופל

מהי פגיעה מוחית טראומטית (TBI)?

בטן חריפה: משמעות, היסטוריה, אבחון וטיפול

טיפים לעזרה ראשונה למורים

הרעלת פטריות רעל: מה לעשות? כיצד מתבטאת הרעלה?

טראומה בחזה: היבטים קליניים, טיפול, סיוע בדרכי אוויר ואוורור

המדריך המהיר והמלוכלך להערכה ילדים

EMS: SVT ילדים (טכיקרדיה על-חדרית) לעומת טכיקרדיה סינוס

מָקוֹר

ישו התינוק

אולי תרצה גם