הלם קרדיוגני: גורמים, תסמינים, סיכונים, אבחון, טיפול, פרוגנוזה, מוות

על הלם קרדיוגני: ברפואה, 'הלם' מתייחס לתסמונת, כלומר מכלול של תסמינים וסימנים, הנגרמים על ידי זלוף מערכתי מופחת עם חוסר איזון בין זמינות חמצן לדרישת חמצן ברמת הרקמה.

הלם מסווג לשתי קבוצות עיקריות

  • ירידה בהלם תפוקת הלב: היפו-בולמי קרדיוגני, חסימתי, דימומי והיפו-בולמי לא דימומי;
  • הלם חלוקתי (מירידה בתנגודת היקפית כוללת): ספטי, אלרגי ("הלם אנפילקטי"), נוירוגני ו שֶׁל עַמוּד הַשִׁדרָה הלם.

הלם קרדיוגני

הלם קרדיוגני (באנגלית 'cardiogenic shock') נובע מהפחתה בתפוקת הלב משנית לחסר פרימיטיבי בפעילות השאיבה של הלב או כתוצאה מהפרעות קצב היפר-קינטיות או היפו-קינטיות.

הדיכוי הקריטי של תפקוד הלב קובע את השינויים המובילים להתפרפוזיה היקפית הקשורים לאיסכמיה, תפקוד לקוי ונמק תאי, עם שינוי בתפקוד האיברים והרקמות שעלולים אף לגרום למוות של החולה.

צורת הלם זו מסבכת 5-15% מכלל התקפי הלב ויש לה שיעור תמותה תוך-בית חולים גבוה מאוד (בסביבות 80%).

אחד הסיווגים האפשריים של הלם קרדיוגני הוא כדלקמן:

א) הלם קרדיוגני מיוגני

  • מאוטם שריר הלב
  • מקרדיומיופתיה מורחבת;

ב) הלם קרדיוגני מכני

  • מאי ספיקת מיטרלי חמורה
  • מפגמים במחיצה בין חדרית;
  • מהיצרות אבי העורקים;
  • מקרדיומיופתיה היפרטרופית;

ג) הלם קרדיוגני אריתמי

  • מהפרעת קצב.

גורמים וגורמי סיכון

הלחצים והנפחים של מילוי החדרים גדלים והלחץ העורקי הממוצע מופחת.

האירועים הולכים לפי 'מסלול' זה:

  • תפוקת הלב יורדת;
  • לחץ הדם יורד (תת לחץ דם עורקי);
  • תת לחץ דם מוביל לירידה בזלוף רקמות (hypoperfusion);
  • תת-פרפוזיה מובילה לסבל איסכמי ולנמק של רקמות.

הגורמים במעלה הזרם להלם קרדיוגני, אשר יכולים להוביל ו/או לקדם הפחתה בתפוקת הלב, הם:

  • אוטם שריר הלב
  • אִי סְפִיקַת הַלֵב;
  • קרע של המחיצה הבין חדרית;
  • אי ספיקת מיטרלי מקרע chordae tendineae;
  • אוטם חדר ימין;
  • קרע של הקיר החופשי של החדר השמאלי;
  • קרדיומיופתיות מורחבות;
  • Valvulopathies בשלב סופי;
  • תפקוד לקוי של שריר הלב כתוצאה מהלם ספטי;
  • הלם פריקרדיאלי חסימתי;
  • טמפונדה קרדיאלית;
  • תסחיף ריאתי מסיבי;
  • יתר לחץ דם ריאתי;
  • קוארטציה של אבי העורקים;
  • קרדיומיופתיה היפרטרופית;
  • מיקסומה (גידול בלב);
  • יתר לחץ דם pneumothorax;
  • הלם היפו-וולמי מדימום.

סימנים ותסמינים של הלם קרדיוגני

הביטויים העיקריים של הלם קרדיוגני הם תת לחץ דם עורקי והיפופלפוזיה של רקמות, אשר בתורו מוביל לתסמינים וסימנים שונים אחרים.

בדרך כלל, לחץ הדם הסיסטולי (המקסימלי) של הנבדק יורד ב-30 או 40 מ"מ כספית ממה שהוא בדרך כלל.

סימנים אפשריים להלם קרדיוגני הם:

א) במערכת העצבים המרכזית:

  • מבוכה כללית;
  • חֲרָדָה;
  • אובדן כוח;
  • ליקוי מוטורי (קושי בהליכה, שיתוק...);
  • חסר חושי (ראייה מטושטשת...);
  • סְחַרחוֹרֶת;
  • אובדן חושים;
  • תרדמת.

ב) משפיע על העור:

  • חיוורון;
  • שפתיים כחלחלות-סגולות;
  • זיעה קרה;
  • תחושת קור.

ג) השפעה על מערכת העיכול:

  • ileus שיתוק;
  • דלקת קיבה שחיקה;
  • דלקת הלבלב;
  • cholecystitis alithiasis;
  • שטפי דם במערכת העיכול;
  • סבל כבדי.

ד) השפעה על הדם:

  • תרומבוציטופניה;
  • DIC (קרישה תוך-וסקולרית מופצת);
  • אנמיה המוליטית מיקרואנגיופתית;
  • הפרעות קרישה.

ה) משפיע על הלב:

  • טכיקרדיה;
  • ברדיקרדיה;
  • חוּלשָׁה;
  • לחץ דם עורקי;
  • מופחת דופק הצוואר;
  • סוגים שונים של הפרעות קצב;
  • דום לב.

ו) משפיע על הכליות:

  • אוליגוריה;
  • אנוריה;
  • סימנים של אי ספיקת כליות חריפה.

ז) השפעה על מערכת החיסון

  • תפקוד לויקוציטים שונה;
  • חום וצמרמורות (הלם ספטי).

ח) השפעה על חילוף החומרים:

  • היפרגליקמיה (שלב מוקדם);
  • היפרטריגליצרידמיה;
  • היפוגליקמיה (שלב מתקדם);
  • חמצת מטבולית;
  • היפותרמיה.

I) משפיע על הריאות:

  • קוצר נשימה (רעב באוויר)
  • טכיפנואה
  • ברדיפנואה;
  • היפוקסמיה.

היצרות של העורקים הכליליים, שהתבררה במהלך נתיחת הגופה של נבדקים שמתו מהלם בלתי הפיך, פוגעת בעיקר בגזע המשותף של העורק הכלילי השמאלי, המספק שניים/שלישים משריר הלב.

האבחנה של הלם קרדיוגני מבוססת על כלים שונים, ביניהם:

  • אנמנזה;
  • בחינה אובייקטיבית;
  • בדיקות מעבדה;
  • ספירת דם;
  • ניתוח המוגז;
  • סריקת סי טי;
  • קורונארוגרפיה;
  • אנגיוגרפיה ריאתית;
  • אלקטרוקרדיוגרמה;
  • רנטגן חזה;
  • אקו לב עם קולורדופלר.

אנמנזה ובדיקה אובייקטיבית חשובות ויש לבצע במהירות רבה

במקרה של חולה מחוסר הכרה, ניתן לקחת את ההיסטוריה בעזרת בני משפחה או חברים, אם קיימים.

בבדיקה אובייקטיבית, הנבדק עם הלם מציג לעתים קרובות חיוור, עם עור קר, דביק, טכיקרדי, עם דופק קרוטיד מופחת, פגיעה בתפקוד הכליות (אוליגוריה) ופגיעה בהכרה.

במהלך האבחון יש להקפיד על סגרות דרכי הנשימה בחולים עם פגיעה בהכרה, להניח את הנבדק במצב אנטי הלם (שכיבה), לכסות את הנפגע, מבלי להזיע, כדי למנוע ליפוטימיה ובכך להחמרה נוספת במצב ההלם.

בהלם קרדיוגני מתרחש מצב זה:

  • טעינה מוקדמת: עולה;
  • עומס אחר: עולה באופן רפלקסיבי;
  • התכווצות: ירד;
  • satO2 ורידי מרכזי: ירד;
  • ריכוז Hb: תקין;
  • משתן: ירידה;
  • התנגדות היקפית: מוגברת;
  • סנסוריום: מצב תקין או מבולבל.

אנו מזכירים לקורא כי התפוקה הסיסטולית תלויה בחוק של זרזיר על טעינה מוקדמת, עומס לאחר והתכווצות של הלב, אשר ניתן לנטר באופן קליני בעקיפין בשיטות שונות:

  • preload: על ידי מדידת הלחץ הוורידי המרכזי באמצעות צנתר Swan-Ganz, תוך התחשבות בכך שמשתנה זה אינו בתפקוד ליניארי עם preload, אך הדבר תלוי גם בקשיחות הדפנות של החדר הימני;
  • afterload: על ידי מדידת לחץ עורקי מערכתי (בפרט דיאסטולי, כלומר ה'מינימום');
  • התכווצות: על ידי אקו לב או סקרינטוגרפיה של שריר הלב.

שאר הפרמטרים החשובים במקרה של הלם נבדקים על ידי:

  • המוגלובין: על ידי המוכרום;
  • ריווי חמצן: באמצעות מד רוויה לערך המערכתי ובאמצעות נטילת דגימה מיוחדת מה- צנתר ורידי מרכזי לרוויה ורידית (ההבדל עם הערך העורקי מעיד על צריכת חמצן ברקמות)
  • לחץ חמצן עורקי: באמצעות ניתוח המוגז
  • משתן: על ידי קטטר שלפוחית ​​השתן.

במהלך האבחון, המטופל נבדק באופן רציף, כדי לבדוק כיצד המצב מתפתח, תוך שמירה תמיד על 'א ב ג כלל' בראש, כלומר בדיקה

  • סבלנות של דרכי הנשימה
  • נוכחות של נשימה;
  • נוכחות של מחזור הדם.

שלושת הגורמים הללו חיוניים להישרדות החולה, ויש לבדוק אותם – ובמידת הצורך לקבעם מחדש – בסדר זה.

אבולוציה

לאחר שהחל התהליך המעורר את התסמונת, תת-פרפוזיה של רקמות מובילה להפרעה בתפקוד רב-איברים, אשר מגבירה ומחמירה את מצב ההלם: לזרם הדם מוזגים חומרים שונים ממכווצי כלי דם כגון קטכולאמינים, ועד לקינינים שונים, היסטמין, סרוטונין, פרוסטגלנדינים, רדיקלים חופשיים, הפעלת מערכת המשלים וגורם נמק הגידול.

כל החומרים הללו אינם עושים דבר מלבד פגיעה באיברים חיוניים כמו הכליה, הלב, הכבד, הריאות, המעי, הלבלב והמוח.

להלם קרדיוגני חמור שאינו מטופל בזמן יש פרוגנוזה גרועה, שכן הוא יכול להוביל לתרדמת בלתי הפיכה ולמוות של החולה.

מהלך של הלם קרדיוגני

בדרך כלל ניתן לזהות שלושה שלבים שונים בהלם:

  • שלב פיצוי ראשוני: הדיכאון הקרדיווסקולרי מחמיר והגוף מפעיל מנגנוני פיצוי בתיווך מערכת העצבים הסימפתטית, קטכולאמינים וייצור של גורמים מקומיים כגון ציטוקינים. השלב הראשוני ניתן לטיפול ביתר קלות. אבחון מוקדם מוביל לפרוגנוזה טובה יותר, אולם לעיתים קרובות היא מפרכת שכן התסמינים והסימנים עשויים להיות מטושטשים או לא ספציפיים בשלב זה;
  • שלב ההתקדמות: מנגנוני הפיצוי הופכים לבלתי יעילים וחוסר הזילוף לאיברים חיוניים מחמיר במהירות, גורם לחוסר איזון פתופיזיולוגי חמור עם איסכמיה, נזק תאי והצטברות של חומרים כלי דם. הרחבת כלי דם עם חדירות רקמות מוגברת יכולה אפילו להוביל לקרישה תוך-וסקולרית מפושטת. בנושא זה קראו: קרישה תוך-וסקולרית מפוזרת (DIC): סיבות וטיפולים
  • שלב בלתי הפיך: זהו השלב החמור ביותר, שבו סימפטומים וסימנים מסומנים מקלים על האבחון, אשר, עם זאת, המבוצע בשלב זה, מוביל לעיתים קרובות לטיפולים לא יעילים ולפרוגנוזה לקויה. תרדמת בלתי הפיכה ותפקוד לב מופחת עלולים להתרחש, עד לדום לב ולמוות של המטופל.

טיפול: בחולים עם הלם קרדיוגני, הטיפול לרוב מורכב מאוד

הטיפול בהפרעות קצב הוא הסנכרן קרדיו-גירסה חשמלית בטכי-קצב ובקיצוץ טרנס-עורי או עירוי איזופרנלין בהפרעות קצב ברדי.

מחסור במשאבה עקב מחלת לב מבנית, נמק/איסכמיה, מחלת לב מורחבת, שריר לב מצריך עירוי של אמינים (דובוטמין או דופמין) ובנוכחות אוטם שריר הלב, פתיחה מכנית מחדש של העורק הכלילי החסום על ידי אנגיופלסטיקה.

התייצבות קלינית ראשונית מלווה במעקב באמצעות צנתר Swan-Ganz, אשר יאפשר, על ידי בדיקת תפוקת לב ולחצי טריז ריאתי, לווסת את מתן התרופה בהתאם לתגובות ההמודינמיות.

הקרדיופרוטציה והחייאה קרדיופולמונרית? בקר את הנעל EMD112 באקספו חירום עכשיו כדי ללמוד עוד

טיפול תרופתי

ניתן להשתמש בחומרים מרחיבי כלי דם כגון נתרן ניטרופרוסיד וניטרוגליצרין בצורות עם תפקוד סיסטולי מדוכא או אוטם שריר הלב.

עם זאת, ברוב המקרים משתמשים בחומרים סימפטומימטיים כמו דופמין ודובוטמין, אשר על ידי תמיכה בלחץ העורקי משפרים את זלוף האיברים ובכך מפחיתים את העמידות ההיקפית, על ידי הפחתת ייצור חומרים מקומיים מכווצים כלי דם.

רדיו הצלה בעולם? בקר בדוכן רדיו EMS בתערוכת חירום

קונטרפולסטור אבי העורקים

התמיכה המכנית שהשימוש ב-counterpulsator של אבי העורקים יכול לספק משמשת בצורות המערבות את שריר הלב האיסכמי: אי ספיקת מיטרלי חריפה ופגם בין-חדרי איסכמי. תמיכה זו מאפשרת פתרון גישור, שיאפשר ביצוע ניתוח במצב הטוב ביותר.

טיפול כירורגי

התערבות כירורגית היא חובה בפגמים מכניים, כפי שדווח, ואדם נהנה מתקופות חביון קצרות בין תחילת הטיפול הרפואי ובסופו של דבר לתמיכה מכנית.

פרוגנוזה

לפתולוגיה למרבה הצער יש פרוגנוזה גרועה בכמעט 80% ממקרי בית החולים הבלתי מטופלים (במקרים מסוימים נתון זה מתקרב ל-100%).

הפרוגנוזה משתפרת עם האבחון והטיפול המתבצעים במהירות רבה.

חשוב במיוחד לייצב את המטופל בטיפול ראשוני, כדי שיהיה זמן לבדיקות אבחון ספציפיות יותר וטיפולים ספציפיים יותר.

הדרכה: בקר בדוכן של יועצים רפואיים של DMC DINAS בתערוכת חירום

הישרדות

במקרה של הלם קרדיוגני, שיעור ההישרדות שלוש שנים לאחר האבחון הוא כ-40%, כלומר מתוך 10 חולים הסובלים מהלם קרדיוגני, 4 עדיין בחיים 3 שנים לאחר האבחון.

מה לעשות?

אם אתה חושד שמישהו סובל מהלם, פנה למספר החירום.

בינתיים, הנח את האדם במצב נגד הלם, או תפקיד טרנדלבורג, אשר מושגת על ידי הנחת הנפגע בשכיבה על הרצפה, בשכיבה, בהטיה של 20-30 מעלות עם הראש על הרצפה ללא כרית, כשהאגן מורם מעט (למשל עם כרית) והגפיים התחתונות מורמות.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

הלם מפוצה, משוחרר ובלתי הפיך: מה הם ומה הם קובעים

החייאת טביעה לגולשים

המדריך המהיר והמלוכלך להלם: הבדלים בין פיצוי, מנותק ובלתי הפיך

דפיברילטור: מה זה, איך זה עובד, מחיר, מתח, ידני וחיצוני

א.ק.ג. של המטופל: כיצד לקרוא אלקטרוקרדיוגרמה בצורה פשוטה

סימנים ותסמינים של דום לב פתאומי: איך לדעת אם מישהו צריך החייאה

דלקות לב: שריר הלב, אנדוקרדיטיס זיהומית ודלקת קרום הלב

חיפוש מהיר וטיפול - הסיבה לשבץ עשוי למנוע יותר: הנחיות חדשות

פרפור פרוזדורים: תסמינים שכדאי להיזהר מהם

תסמונת וולף-פרקינסון-וויט: מה זה ואיך לטפל בה

האם יש לך פרקים של טכיקרדיה פתאומית? אתה עלול לסבול מתסמונת וולף-פרקינסון-וויט (WPW)

טכיפנואה חולפת של היילוד: סקירה של תסמונת הריאה הרטובה של יילודים

טכיקרדיה: האם יש סיכון להפרעות קצב? אילו הבדלים קיימים בין השניים?

אנדוקרדיטיס בקטריאלית: טיפול מונע בילדים ומבוגרים

הפרעות זיקפה ובעיות לב וכלי דם: מה הקשר?

טיפול מוקדם בחולים עם שבץ איסכמי חריף בנוגע לטיפול אנדווסקולרי, עדכון בהנחיות AHA 2015

אגרוף חזה טרום-קורדיאלי: משמעות, מתי לעשות זאת, הנחיות

ניתוח סיבוכי אוטם שריר הלב ומעקב מטופל

מקור:

Medicina Online

אולי תרצה גם