זעזוע מוח: מה זה, מה לעשות, השלכות, זמן החלמה

זעזוע מוח מורכב משינוי זמני והפיך בדרך כלל בתפקודי המוח הנגרמים על ידי טראומה מוחית

טראומות אלו יוצרות מצב של בלבול הפיך וזמני, שבו מרכזי העצבים השולטים בפונקציות כגון זיכרון, שיווי משקל וקואורדינציה משתנים.

האדם עלול לאבד לרגע את ההכרה ובמקרים מסוימים עלול להופיע כאב ראש.

זה בדרך כלל מצב חולף, אם כי ההשפעות עשויות להימשך ימים או שבועות.

היא נגרמת מפגיעת ראש חד או מרובת אלימה מאוד, שיכולה להתרחש בתאונת דרכים, אך גם כאשר האדם מטלטל באלימות, כמו בתסמונת התינוק המזועזע, או במהלך פעילות ספורטיבית, כמו אגרוף או פוטבול אמריקאי.

יש לעקוב בקפידה אחר ההשלכות.

גורם לזעזוע מוח

המוח מופרד מעצמות הגולגולת על ידי חומר ג'לטיני (נוזל מוחי, הנקרא גם CSF), אשר מרכך זעזועים ושומר על רקמות מפציעות.

עם זאת, בנסיבות מסוימות, האלימות של מכה או טלטלה יכולה לשנות לרגע את מבני העצבים השולטים בתפקוד המוח כשהמוח 'מתנגש' בעצמות הגולגולת בכיוון ההפוך לפגיעת המכה.

אפילו בליטה פשוטה עם טלטלה אלימה של הראש קדימה ואחורה יכולה ליצור טראומה עם אובדן הכרה אפשרי.

אותה השפעה יכולה להתרחש במקרה של פגיעות ראש, למשל בנפילה, או במהלך פעילות ספורטיבית, כגון כדורגל או אגרוף, או במקרה של טלטול אלימות של ילדים.

זעזוע מוח: מי נמצא בסיכון הגבוה ביותר?

תינוקות, ילדים, קשישים ומתבגרים פגיעים יותר לזעזוע מוח מקבוצות גיל אחרות וזקוקים ליותר זמן להתאוששות:

  • אצל תינוקות ותינוקות הסיבה השכיחה ביותר היא תסמונת תינוק מזועזע;
  • בילדים ובמתבגרים, פציעות ספורט הן הגורמים השכיחים ביותר;
  • אצל מבוגרים, תאונות דרכים הן הגורמים השכיחים ביותר לזעזוע מוח;
  • בחולים קשישים מדובר בנפילות מקריות.

מספר גורמים הופכים אנשים מסוימים לפגיעים יותר להשפעות של פגיעת ראש:

  • מטופל בן 65 ומעלה;
  • ניתוח מוח קודם;
  • מצבים הכרוכים בהפרעה בקרישת הדם, כגון המופיליה (דימום קל יותר) או תרומבופיליה (הגורמת לדם נוטה יותר לקרישה);
  • טיפול בתרופות נוגדות קרישה, כגון וורפרין או אספירין במינון נמוך.

ספורט בסיכון הגבוה ביותר לזעזוע מוח

פעילויות ספורט שחושפות אנשים לסיכון גבוה יותר לזעזוע מוח כוללות פוטבול אמריקאי, פוטבול, רוגבי, רכיבה על אופניים, איגרוף ואומנויות לחימה כמו קראטה או ג'ודו.

תסמיני זעזוע מוח

תסמיני זעזוע מוח הם בדרך כלל חולפים והפיכים.

הם כוללים:

  • כְּאֵב רֹאשׁ;
  • מצב מבולבל;
  • אובדן זיכרון (אמנזיה);
  • אובדן הכרה זמני;
  • סְחַרחוֹרֶת;
  • בחילה;
  • הקאה;
  • רגישות יתר לאור ו/או רעש;
  • ראייה כפולה או מטושטשת;
  • ראיית 'כוכבים', כתמים או חריגות חזותיות אחרות;
  • אובדן קואורדינציה ושיווי משקל;
  • חוסר תחושה, עקצוץ או חולשה ברגליים ובזרועות;
  • קושי בדיבור;
  • צלצולים באזניים;
  • אסתניה (עייפות);
  • נדודי שינה;
  • רְדִימוּת.

חזרה על אירועים טראומטיים עלולה כמובן להחמיר את התסמינים ולהוביל לפציעות עמוקות יותר וקשות יותר לריפוי.

תסמינים ארוכי טווח כוללים אובדן זיכרון, הפרעות שינה, רגישות לאור ורעש ובעיות במצב הרוח.

במצבים חמורים יותר, עלול להתרחש דימום מוחי.

תסמינים המצביעים על חירום קיצוני

תסמינים וסימני חירום כוללים:

  • ישנוניות קיצונית, הנמשכת יותר משעה לאחר הפציעה;
  • חולשת שרירים חמורה בצד אחד או בשני הצדדים של הגוף;
  • בעיות ראייה מתמשכות, תנועות עיניים חריגות ואישוני עיניים בגדלים שונים;
  • אובדן ההכרה;
  • קושי קיצוני בדיבור;
  • הקאות או בחילות מתמשכות;
  • עוויתות או התקפים;
  • דימום מאוזן אחת או משתיהן;
  • חירשות פתאומית באוזן אחת או בשתיהן;
  • הפרשת נוזלים מהאף או מהאוזניים (יכול להיות נוזל מוחי);
  • כאב עז "דמוי פגיון" במקום נתון בראש, שיכול להעיד על דימום תת-דוראלי;
  • חוסר הכרה מתמשך (תרדמת).

אִבחוּן

הרופא עורך את האבחנה באמצעות בדיקה רפואית (היסטוריה ובדיקה אובייקטיבית) ועשוי להסתייע בבדיקות CT, MRI ובדיקות דם.

כיצד לזהות זעזוע מוח

ראשית, חשוב להסתכל על ראשו של הנפגע.

בדוק את הפציעה והסתכל מקרוב על המטופל.

בדוק אם יש פצע מדמם בראש.

זעזוע מוח לא תמיד נראה חיצוני, אך לעיתים קרובות נוצרת המטומה (חבורה גדולה) מתחת לקרקפת.

פצעים חיצוניים גלויים הם לא תמיד אינדיקטור טוב לחומרה, מכיוון שחלק מהחתכים המשניים בקרקפת מדממים מאוד, בעוד שאחרים, פחות ברורים, כגון טראומת פגיעה, עלולים לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך.

כמו כן, חשוב לבדוק האם מופיעים תסמינים התנהגותיים או קוגניטיביים.

מכיוון שזעזוע מוח משפיע ישירות על המוח, הוא עשוי גם לשנות את ההתנהגות הרגילה של המטופל, שעלול להופיע למשל

  • עצבנות או התרגשות יוצאי דופן;
  • קושי בריכוז, שמירה על היגיון;
  • האטת רפלקסים ותנועות;
  • קושי בזיהוי חברים ובני משפחה;
  • שינויים במצב הרוח, התפרצויות רגשיות לא הולמות והתקפי בכי.

הערכת מצב ההכרה של המטופל

תוך כדי מעקב אחר הנפגע יש לבדוק גם אם הוא בהכרה ולהבין את רמת התפקוד הקוגניטיבי שלו.

כדי לבדוק את מצב ההכרה שלו, השתמש ב- AVPU מדד דירוג:

א – האם הנפגע ערני (התראה)? האם הוא/היא ערני, האם הוא/היא מסתכלים סביב? האם הוא/היא מגיבים לשאלותיך? האם הוא/היא מגיבים לגירויים סביבתיים רגילים?

V - האם היא/הוא מגיבים לקול שלך? האם היא מגיבה כרגיל כשאתה שואל אותה שאלות ומדבר איתה, גם אם זה במשפטים קצרים או שהיא לא לגמרי ערנית? האם צריך לצעוק כדי שתגיב? קורבן עשוי להגיב לפקודות מילוליות אך לא להיות ערני. אם היא תגיב ב"הא?" כשאתה מדבר איתה, זה אומר שהיא מגיבה מילולית אבל כנראה לא ערנית.

P - האם היא מגיבה לכאב או למגע? נסה לצבוט את עורה כדי לראות אם היא זזה מעט או פוקחת את עיניה. טכניקה נוספת היא לכתוש או להכות את בסיס הציפורניים שלה. היזהר בעת השימוש בטכניקות אלה; אסור לגרום נזק מיותר. אתה חייב רק לנסות לקבל תגובה פיזית.

U – האם הקורבן אינו מגיב לגירוי כלשהו?

מה לעשות אם יש חשד לזעזוע מוח

1) אם האדם נראה קשה (למשל איבוד הכרה ודימום מהראש), התקשר מיד למספר החירום היחיד מבלי להמתין יותר.

אם אפשר, קח אותו/ה ל- חדר מיון עַצמְךָ.

אם הוא/היא לא נושם או שאין לו דופק, בצע החייאה והנשמה מלאכותית.

2) הנח את הנבדק במצב בטיחות רוחבי.

אם אתה חושב שיש לנושא א שֶׁל עַמוּד הַשִׁדרָה פגיעה בחבל, אל תזיז את הנושא אלא אם השארת אותו במקום בו הוא נמצא מסכנת את חייו.

הישארו עם הנושא עד שתגיע עזרה.

3) למרוח קרח. כדי להפחית את הנפיחות של פציעה קלה, אתה יכול למרוח שקית קרח על האזור הפגוע.

שים אותו בהפרש של 2-4 שעות במשך 20-30 דקות בכל פעם.

חשוב: אל תניח את הקרח ישירות על העור. עטפו אותו בבד או בניילון.

אל תפעיל לחץ על פגיעות ראש כלשהן, מכיוון שאתה עלול לדחוף שבבי עצם לתוך המוח.

אם אתה לא יכול להשיג קרח, השתמש בשקית של ירקות קפואים.

4) בקש מהנפגע לקחת משככי כאבים ללא מרשם. לטיפול בכאבי ראש בבית, תן לה אקמול כמו טצ'פירין.

אל תגרום לה לקחת איבופרופן או אספירין מכיוון שהם עלולים לגרום לחבלות או להחמיר את הדימום.

אם אינך בטוח מה אתה עושה, אל תעשה דבר ופשוט המתן לצוות רפואי שיגיע, תוך מעקב אחר הקורבן.

5) השאר את הנושא ער וממוקד. אם הקורבן בהכרה, המשך לשאול אותו שאלות.

זה משרת שתי מטרות: להעריך את חומרת הפציעה ולהשאיר את הנבדק ער. על ידי המשך לשאול אותו שאלות, אתה יכול לראות אם מתרחשים שינויים במצב הקוגניטיבי שלו, אם הוא/היא כבר לא יכול לענות על שאלה שהוא/היא היה מסוגל לענות עליה בעבר, וכן הלאה.

אם אתה מבחין שרמת ההכרה שלו מתדרדרת, עליך לפנות לרופא.

הנה כמה שאלות שימושיות שכדאי לשאול:

איזה יום היום?

איזו שנה זו?

אתה יודע איפה אתה?

מה קרה לך?

מה השם שלך?

מה שם אביך?

אם אתה הקורבן:

הימנע ממאמץ. בימים שלאחר פגיעת הראש אסור לעסוק בספורט ובפעילויות מאומצות אחרות.

בתקופה זו כדאי גם להימנע מלחץ.

המוח צריך לנוח ולהחלים.

לפני החזרה לספורט, עליך לראות את הרופא שלך.

אל תיסע. אין להשתמש במכונית או לרכוב על אופניים עד שתרגיש בריא לחלוטין. בקש ממישהו להסיע אותך לרופא או לבית החולים.

מנוחה. אין לקרוא, לצפות בטלוויזיה, לכתוב, להאזין למוזיקה, לשחק במשחקי וידאו או לבצע כל משימה נפשית אחרת. אתה חייב לנוח גם פיזית וגם נפשית.

אכלו מזונות שעוזרים למוח להתאושש. מזון חשוב בסיוע למוח להתאושש ואם הוא לא בריא הוא יכול לפגוע עוד יותר במצב. הימנע מאלכוהול לאחר זעזוע מוח. הימנע גם ממזונות מטוגנים, סוכרים, קפאין, צבעי טעם וחומרי טעם מלאכותיים. במקום זאת, בחרו בפירות, ירקות ומזונות עשירים במים, ויטמינים ומינרלים.

בצע את הטיפול הרפואי שהוקצה לך (אם הרופא שלך עשה זאת).

אם במהלך ההבראה יש לך פתאום תסמינים נוירולוגיים, אל תזלזל בהם ופנה לעזרה.

זמני ההחלמה מגוונים ביותר בהתאם לגורמים רבים, כולל:

  • חומרת הפציעה
  • גיל;
  • בריאות כללית של המטופל.

זעזוע מוח יכול לגרום למגוון רחב של סיבוכים לטווח קצר או ארוך, המשפיעים על חשיבה, תחושה, שפה או רגשות.

שינויים אלו עלולים להוביל לבעיות זיכרון, תקשורת ואישיות, כמו גם דיכאון, פגיעה קוגניטיבית קלה (MCI) והופעה מוקדמת של דמנציה.

סיבוכים פוטנציאליים אחרים של זעזוע מוח מתוארים להלן:

  • תסמונת שלאחר זעזוע מוח: זהו מצב שאינו ידוע במיוחד בו תסמיני זעזוע מוח מתמשכים ועשויים להימשך שבועות או חודשים לאחר הפציעה.
  • התקפים לאחר זעזוע מוח: מתרחשים ימים או חודשים לאחר זעזוע המוח ועשויים לדרוש טיפול בהתקפים עם טיפול נוגד פרכוסים.
  • אפילפסיה: הסיכון לפתח אפילפסיה מוכפל בחמש השנים הראשונות לאחר זעזוע מוח.
  • תסמונת ההשפעה השנייה: יכולה להתרחש כאשר אדם עדיין סימפטומטי ולפני החלמה מלאה מזעזוע המוח, סובל מפגיעת ראש נוספת. פגיעה מוחית שנייה (או טראומה מצטברת) יכולה להיות מסוכנת יותר מהקודמת. גודש כלי דם מוביל לעלייה פתאומית ומסיבית בלחץ התוך גולגולתי, שעלול להיות קשה לשליטה ועלול לגרום לנזק מוחי חמור או מוות.
  • אנצפלופתיה טראומטית כרונית (CTE): היא דוגמה לנזק מצטבר. אנצפלופתיה טראומטית כרונית, המכונה גם אנצפלופתיה של בוקסר, היא מחלה ניוונית מתקדמת הנגרמת על ידי אפיזודות חוזרות ונשנות של זעזוע מוח. סימנים ותסמינים אופייניים כוללים ירידה בזיכרון, ליקויים קוגניטיביים ופיזיים והפרעות התנהגותיות (במיוחד דיכאון, אימפולסיביות, תוקפנות, כעס, עצבנות והתנהגות אובדנית).
  • אנצפלומיאופתיה כרונית טראומטית (CTE): תת-קבוצה קטנה של אנשים עם CTE מפתחת מחלה מתקדמת המאופיינת בחולשה עמוקה, ניוון וספסטיות, בדומה לטרשת צדדית אמיוטרופית (ALS).

ברוב המקרים זעזוע מוח אינו מספק נזק בלתי הפיך ומתאושש תוך מספר ימים, במקרים חמורים יותר הנזק עלול להיות בלתי הפיך ולעולם לא ייפתר במלואו.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

חוסר התמצאות זמני ומרחבי: מה זה אומר ולאילו פתולוגיות זה קשור

ילדים / גידולים במוח: תקווה חדשה לטיפול במדולובלסטומה הודות לטור ורגאטה, סאפיינצה וטרנטו

מחלת פרקינסון: שינויים במבני המוח הקשורים להחמרת המחלה המזוהה

נוירולוגיה, קשר בין פגיעה מוחית טראומטית (TBI) ודמנציה נבדק

מפרצת מוחית קרע, כאב ראש אלים בין התסמינים השכיחים ביותר

ההבדל בין פגיעות ראש מוחזקות ללא זעזוע ראש

חילוץ חירום: אסטרטגיות השוואתיות למניעת תסחיף ריאתי

Pneumothorax ו-Pneumomediastinum: הצלת החולה עם ברוטראומה ריאתית

ברוטראומה של האוזן והאף: מה זה ואיך לאבחן את זה

מיגרנה עם הילה בגזע המוח (מיגרנה בזילרית)

מקור:

Medicina Online

אולי תרצה גם