רדיותרפיה: למה הוא משמש ומה ההשפעות

רדיותרפיה היא ענף ברפואה המשתמש בקרינה (אלקטרומגנטית, דומה לזו המשמשת בקרני רנטגן, או בקרינת גוף, למשל אלקטרונים) לטיפול במחלות

טיפול בקרינה משמש כיום כמעט אך ורק לטיפול במחלות גידול, אך הוא משמש גם במחלות מסוימות שאינן גידוליות

לצד הניתוח והכימותרפיה, הקרנות הוא אחד משלושת הטיפולים ה'קלאסיים' בסרטן שעדיין מהווים את עמודי התווך של הטיפול בסרטן כיום.

מבין שלושת סוגי הטיפול, טיפול רדיותרפיה הוא השני בשימוש מאז תחילת המאה הקודמת.

רדיותרפיה היא, כמו ניתוח, טיפול לוקו-אזורי, כלומר משפיע רק על חלק אחד בגוף, בעוד שכימותרפיה היא בדרך כלל טיפול מערכתי, כלומר משפיעה על כל הגוף.

נגעי התאים הנגרמים על ידי הקרנות (הן המרפאים על תאי הגידול והן הצדדים על תאים נורמליים) הם מיידיים, אך הביטוי ה"גלוי" שלהם (מוות תאי) עשוי להתגלות רק לאחר זמן מה.

יעילות הקרנות קשורה ל:

  • למינון הקרינה הכולל
  • לחלוקה שלו;
  • הרגישות של רקמות הגידול השונות לאנרגיה קורנת.

ממה מורכבת טיפול בקרינה

בהתאם לסוג, לקרינה יש יכולת לחדור פחות או יותר עמוק לתוך רקמות אנושיות (עד ודרכן לחלוטין, כפי שקורה בצילומי רנטגן לקרני רנטגן).

בדרכם בגוף האדם, הם משחררים את האנרגיה שלהם לתאים שהם נתקלים בהם, ומעוררות תגובות כימיות-פיזיות הגורמות לנזק תאי לתאים המוקרנים.

כמו בכימותרפיה, כל התאים המוקרנים נפגעים, אולי עד כדי מוות, בעיקר אלו שמתרבים, כלומר גם תאי גידול לא תקינים וגם תאים בריאים תקינים.

היעילות של טיפול בקרינה נעוצה בעובדה שרוב תאי הגידול אינם מסוגלים לתקן נזקים ולמות, בעוד שרוב התאים הנורמליים מתקנים נזקים ושורדים.

כיצד ניתנת הקרנות

ישנן שתי דרכים עיקריות למתן הקרנות: הקרנות בקרן חיצונית וברכיתרפיה.

בטיפול בקרינה חיצונית, מכשיר מתאים, המוצב במרחק מסוים מהגוף, מייצר ומכוון את קרן הקרינה לאזור מסוים בגוף.

כאשר מתבצע טיפול מסוג זה, המטופל סופג את הקרינה מבלי לפלוט אותה מחדש כלפי חוץ, כך שאין סכנה לסובבים אותו (כולל ילדים או נשים בהריון) והוא יכול לנהל חיי יחסים קבועים לאורך כל הטיפול.

טיפול בקרינה מועבר במינונים, מפגשים יומיים, הנקראים שברים. באופן עקרוני, ככל שהמינונים היומיומיים (היפרפרקציה) קטנים יותר, הטיפול נסבל טוב יותר, אך ככל שהמינונים האישיים (hypofractionation) גבוהים יותר, כך הם יעילים יותר.

לכל סוג גידול ולכל אתר ישנם פרוטוקולים שונים למינון כולל ולחלוקה על מנת להשיג יעילות מקסימלית עם מינימום תופעות לוואי.

בברכיתרפיה מוחדרים חומרים רדיואקטיביים לגופו של המטופל, לגידול או קרוב אליו.

חומרים אלו פולטים בעיקר קרינה שחודרת רק לזמן קצר לרקמה שמסביב (קרינת אלפא).

החומר הרדיואקטיבי מוכנס באמצעות 'מחטים' המונחות במקום לטיפול, או בהזרקה דרך הפה או כלי דם, ומגיעים לגידול מסיבות מטבוליות (למשל יוד רדיואקטיבי בגידולי בלוטת התריס) או פשוט בעקבות זרימת הדם המקומית.

בסוג זה של טיפול, החומר הרדיואקטיבי נשאר בגוף המטופל, שעלול לפלוט כמות, קטנה ככל שתהיה, של קרינה חודרת (קרינת בטא).

לכן יש לנקוט באמצעי זהירות, העשויים אף לכלול בידוד המטופל לתקופת הטיפול.

הטיפול מסתיים בהסרת המחטים הרדיואקטיביות או בהתפרקות הטבעית של החומרים הרדיואקטיביים (הפסקת פליטת הקרינה).

יש להדגיש כי נזקי קרינה אפשריים ידועים וכללי הזהירות למפעילים, למטופלים ולשותפים הם מדויקים, שימושיים ומחמירים מאוד.

לכן אין לדאוג בעניין זה אם מקפידים על עצתם של מומחי קרינה.

הצוות של מרכז הקרנות מורכב מ:

  • רדיותרפיסט רפואי: שנותן את האינדיקציה לטיפול, קובע את תכנית הטיפול ועוקב אחר המטופל בביקורים תקופתיים הן במהלך הטיפול והן לאחריו;
  • פיזיקאי רפואי: שמכין את תכנית הטיפול ומבצע בדיקות תקופתיות על ציוד;
  • טכנאי רדיותרפיה: המבצע פגישות רדיותרפיה יומיות לפי הוראת הרופא;
  • אחות קרינה: בעלת ניסיון מיוחד בבעיות של חולים העוברים טיפול קרינתי.

תופעות לוואי של הקרנות

עם השנים, עם שיפור הידע על ההשפעות הביולוגיות של הקרינה, עם פיתוח הציוד המספק קרינה ועם השכלול של טכניקות הלידה, פחתה מאוד תדירות וחומרת תופעות הלוואי של הקרנות בסרטן.

השפעות אלו הן, עם זאת, מאחר שגם תאים נורמליים קרובים לגידול מושפעים ונפגעים, הטבועות בטיפול בקרינה גם אם הם ניתנים לחיזוי ובחלקם ניתנים לשליטה באמצעות טיפולים רפואיים ספציפיים.

תופעות הלוואי של הקרנות הן משני סוגים:

חריפים כאשר הם מתרחשים בימים הראשונים של הטיפול ומסתיימים תוך זמן קצר מסיום הטיפול. הם נובעים בדרך כלל מדלקת הנגרמת על ידי קרינה;

מאוחר ולעיתים חמור יותר, תלוי באיברים המוקרנים. הם יכולים להתרחש גם שנים מאוחר יותר ובדרך כלל נובעים ממוות של תאים והחלפתם ברקמת צלקת.

מכיוון שהשפעת הקרנות היא קבועה, לא ניתן, למעט חריגים נדירים, להקרין מחדש אזור שכבר עבר טיפול רדיו.

עובדה זו מהווה מגבלה חשובה לשימוש בהקרנות.

מתי ומדוע משתמשים בהקרנות

  • כמו כל טיפול אחר בסרטן, ניתן להשתמש בהקרנות בגידולים לשתי מטרות שונות
  • טיפול מרפא במטרה לרפא את החולה או, בכל מקרה, להעניק לו חיים ארוכים יותר במצב טוב;
  • טיפול סימפטומטי במטרה מצומצמת יותר בעיקר לשפר את איכות החיים של החולה על ידי שליטה בתסמיני המחלה.

ניתן לשלב ניתוח והקרנות בטיפול מקומי-אזורי בגידולים או בגרורות שלהם:

  • רדיותרפיה בלעדית: הגידול רגיש מאוד לקרינה וניתן להרוס באמצעות רדיותרפיה בלבד, או שאינו ניתן לניתוח ורצוי טיפול סימפטומטי;
  • רדיותרפיה ניאו-אדג'ובנטית אם הגידול אינו ניתן לניתוח אך עלול להפוך לכזה אם הקרנות (עם תוספת אפשרית של כימותרפיה) יתבררו כיעילות, היא עשויה להיות ניתנת לניתוח, או, אם הגידול ניתן לניתוח אך אם רדיותרפיה (עם תוספת אפשרית של כימותרפיה) יתברר כיעיל, הפעולה עשויה להפוך לקלה יותר ובסבירות גבוהה יותר להיות קיצונית;
  • טיפול בקרינה תוך ניתוחי - המכונה IORT - (כלומר ניתנת במהלך ניתוח). בשימוש נדיר ובמרכזים בודדים בלבד הוא מצריך ציוד מיוחד ויעילותו הרבה יותר בהשוואה לטיפול הרגיל אינה מוכחת. זהו למעשה טיפול שלאחר הניתוח מכיוון שהוא ניתן בתום הניתוח כדי להשמיד כל שאריות של תאי גידול בשדה הניתוח;
  • רדיותרפיה לאחר ניתוח (כלומר ניתנת לאחר ניתוח);
  • טיפול אדג'ובנטי (זהירותי), כאשר הניתוח היה רדיקלי, אין שאריות גידול נראות לעין, אך קיים סיכון שעדיין קיימים תאי גידול ברי קיימא בשדה הניתוח או בקרבתו;
  • הקרנות עם אופי מרפא כאשר הניתוח לא היה רדיקלי, יש גידולים מקומיים שאריות, אך אלה עלולים להיהרס על ידי טיפול בקרינה;
  • טיפול בקרינה לפני ניתוח (כלומר ניתן לפני ניתוח אפשרי).

מטרת המחקר היא לשפר ציוד וטכניקות להפנות אנרגיות קרינה מרוכזות ככל האפשר אל הגידול מבלי להקרין רקמה בריאה שמסביב.

לכך נוסף שימוש בחומרים בעלי רגישות לרדיו, כלומר חומרים החודרים לתאים ומעצימים את ההשפעה המזיקה של הקרינה.

חומרים אלה, כדי להיות שימושיים, צריכים להיות מרוכזים יותר בתאי גידול מאשר בתאים רגילים.

לבסוף, ברכיתרפיה סלקטיבית, קשירת חומר רדיואקטיבי בעל פעולה מקומית ל'רכב' (בעיקר נוגדנים המגיעים באופן סלקטיבי לתאי הגידול) הנושא את החומר לתוך הגידול.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

סרטן בלוטת התריס: סוגים, תסמינים, אבחון

גידולי מוח בילדים: סוגים, גורמים, אבחון וטיפול

גידולי מוח: CAR-T מציע תקווה חדשה לטיפול בגליומות בלתי ניתנות לניתוח

לימפומה: אין לזלזל ב-10 פעמוני אזעקה

לימפומה שאינה הודג'קין: תסמינים, אבחון וטיפול בקבוצה הטרוגנית של גידולים

CAR-T: טיפול חדשני ללימפומות

מה זה CAR-T ואיך CAR-T עובד?

תסמינים וטיפול בהיפותירואידיזם

פעילות יתר של בלוטת התריס: תסמינים וגורמים

ניהול כירורגי של נתיב האוויר הכושל: מדריך ל Cricothyrotomy רציף

סרטן בלוטת התריס: סוגים, תסמינים, אבחון

סרטן בילדות, גישה טיפולית חדשה ללא כימותרפיה לנוירובלסטומה ומדולו בלסטומה בילדות

העלאת הרף לטיפול בטראומה בילדים: ניתוח ופתרונות בארה"ב

גידולי מוח: תסמינים, סיווג, אבחון וטיפול

מקור:

פייג'ין מדיצ'ה

אולי תרצה גם