טכיקרדיה: האם יש סיכון להפרעות קצב? אילו הבדלים קיימים בין השניים?

טכיקרדיה (דופק מואץ) היא תופעה שכיחה למדי: כולם חוו עלייה בדופק לפחות פעם אחת, אולי במצב של תסיסה או מתח, למרות היותו במנוחה, כלומר מבלי שהגוף הוכנס ללחץ.

עם זאת, בתנאים רגילים, ללא מצב של מתח או פתולוגיה הגורמים לו, טכיקרדיה יכולה להוות אינדיקציה לנוכחות הפרעות קצב: מצבים חמורים שיכולים להוות סיכון עבור החולה הסובל מהן.

מתי טכיקרדיה יכולה להפוך לפתולוגית? וממה עלינו להיזהר כשמדובר בהפרעות קצב?

החברה המובילה בעולם לדפיברילטורים ומכשירים רפואיים לשעת חירום'? בקר בדוכן ZOLL בתערוכת חירום

האם טכיקרדיה והפרעת קצב הם אותו הדבר?

טכיקרדיה מציינת קצב לב מעל 100 פעימות לדקה (בדרך כלל קצב הלב הוא בין 60 ל-100 פעימות).

זהו מצב שיכול להיות נורמלי לחלוטין (תחשבו על ספורט למשל) או שהוא יכול להיות קשור למצבים פסיכולוגיים כמו תסיסה וחרדה, אבל גם עם מצבי חום או מצבים פתולוגיים אחרים, כגון:

  • יתר לחץ דם
  • מחלת לב
  • שימוש בסמים מסוימים או שימוש לרעה בסמים.

טכיקרדיה ידועה גם כדפיקות לב ויש להבחין בה מ-extrasystole, כלומר מה שמכונה 'אוושה בלב', הגורמת לדופק חסר.

דפיקות הלב שיש לחקור עם הפרעת קצב היא אותה טכיקרדיה שמתחילה וסופה פתאומיים.

אם, לעומת זאת, הסוף הוא הדרגתי, מוחלש לאורך זמן, אז קרוב לוודאי שלא מדובר בהפרעת קצב לב.

הפרעת קצב מתרחשת כאשר ישנה חריגה בדחפים החשמליים של הלב הנכנסים למעגל חשמלי מוגדר היטב בפרוזדורים או בחדרים.

בדרך כלל התסמינים הם קוצר נשימה ותחושת עילפון וכן דפיקות לב.

הפרעות קצב, אם אינן מטופלות, עלולות להחמיר מצבים רפואיים חמורים כגון אי ספיקת לב, שבץ מוחי, התקף לב ודום לב.

א.ק.ג הולטר 24 שעות מספיק בדרך כלל כדי לאבחן ולזהות את הפרעת קצב הלב בתנאי שהיא מתרחשת במהלך 24 השעות.

אם, לעומת זאת, הפרעות קצב נדירות יותר, יש צורך בהולטר ארוך יותר שנמשך עד 7 ימים.

הפרעות קצב, שהם הסוגים הנפוצים ביותר

בין הפרעות הקצב השכיחות ביותר היא פרפור פרוזדורים.

זהו סוג של הפרעת קצב המאופיינת בדחפים חשמליים לא סדירים של הפרוזדורים, ושכיחות הרבה יותר לאחר העשור השישי לחיים וכן בחולים עם מחלות לב וכלי דם וריאות.

אחות צעירה יותר של פרפור פרוזדורים היא רפרוף פרוזדורים, שבו פעימות הפרוזדורים קצביות ולא מופרעות, אשר מתפתח לרוב במקביל לסוג הראשון של הפרעת קצב וכרוך בסימפטומים וגורמים דומים.

טכיקרדיה חדרית, לעומת זאת, היא חמורה במיוחד, גורמת ללב לפעום מהר מאוד ובכך גורמת לחוסר שאיבה: הפרעת קצב זו יכולה להיות גם הסיבה למוות פתאומי.

סוג זה של הפרעת קצב קשור למחלות לב ובפרט, יכול להתפתח במהלך או לאחר (אפילו מספר שנים מאוחר יותר) אוטם שריר הלב.

כדי להפריע להפרעת קצב זו, אבלציה טרנסקטטר של טכיקרדיה חדרית ו/או השתלה של דפיברילטור נדרש.

בין הפרעות הקצב ההיפוקינטיות: ברדיקרדיה

זהו מצב הכולל דופק איטי יותר, פחות מ-60 פעימות לדקה.

בדרך כלל, אלה לא צריכים לגרום לדאגה באוכלוסייה הכללית.

עם זאת, אם הברדיקרדיה מסומנת (<40 פעימות לדקה), היא עלולה להתבטא בעייפות רבה של המטופל, שמרגיש חוסר כוח ולעיתים מתעלף.

הקרדיופרוטציה והחייאה קרדיופולמונרית? בקר את הנעל EMD112 באקספו חירום עכשיו כדי ללמוד עוד

כיצד מטפלים בהפרעת קצב?

הנוכחות של הפרעת קצב יכולה להתגלות על ידי הקרדיולוג באמצעות אלקטרוקרדיוגרמה.

לפעמים זה התקפי, כלומר מופיע בשעות מסוימות של היום, ולכן יש צורך ב-Holter ECG 24 שעות.

זוהי אלקטרוקרדיוגרמה ניידת שהמטופל עונד במשך 24 שעות ומאפשרת רישום כל פעימה.

לאחר שאובחנה הפרעת הקצב וזוהה לאיזה סוג היא שייכת, יוערך הטיפול המתאים ביותר.

אם הפרעת הקצב היא היפר-קינטית (כלומר דופק מהיר), ניתן לרשום טיפול תרופתי או טיפול חשמלי (קרא אבלציה טרנסקטטר או השתלת דפיברילטור).

במקרה של ברדיקרדיה, לעומת זאת, הטיפול כולל השתלת קוצב לב.

טיפולים מונעים נגד התפתחות הפרעות קצב אינם זמינים עדיין.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

דפיברילטור: מה זה, איך זה עובד, מחיר, מתח, ידני וחיצוני

א.ק.ג. של המטופל: כיצד לקרוא אלקטרוקרדיוגרמה בצורה פשוטה

סימנים ותסמינים של דום לב פתאומי: איך לדעת אם מישהו צריך החייאה

דלקות לב: שריר הלב, אנדוקרדיטיס זיהומית ודלקת קרום הלב

חיפוש מהיר וטיפול - הסיבה לשבץ עשוי למנוע יותר: הנחיות חדשות

פרפור פרוזדורים: תסמינים שכדאי להיזהר מהם

תסמונת וולף-פרקינסון-וויט: מה זה ואיך לטפל בה

האם יש לך פרקים של טכיקרדיה פתאומית? אתה עלול לסבול מתסמונת וולף-פרקינסון-וויט (WPW)

טכיפנואה חולפת של היילוד: סקירה של תסמונת הריאה הרטובה של יילודים

מקור:

האנושות

אולי תרצה גם