עזרה ראשונה ואפילפסיה: כיצד לזהות התקף ולעזור לחולה

אפילפסיה היא ביטוי קליני המאופיין בתופעות פתאומיות עם התקפים כלליים עקב פריקה חשמלית חריגה המתארכת, המשפיעה על קבוצות של תאי עצב הן בקליפת המוח והן בתא המטען.

מכיוון שכפי שאומרים הרופאים, חמישה אחוזים מהאנשים במהלך חייהם עלולים לסבול מהתקף אפילפטי, מבלי להיות אפילפטיים, קל להבין אפילו מהנתונים האלה בלבד כיצד ההתקף הבודד או הספורדי יכול להיות קשור לעיתים קרובות לפתולוגיות אחרות או פציעות הפוגעות במערכת העצבים או כתוצאה מגירויים חיצוניים מסוימים הגורמים להופעת התופעה.

כיצד לזהות התקף אפילפטי

באפילפסיה בזמן התקף 'גרוע גדול', החולה מתקשח בשלב הראשון, על אף העובדה שכאשר הוא כבר סבל מהתקפים קודמים הוא חש בדרך כלל את הופעתה של תופעה אפילפטית נוספת, אשר גורמת לו גם לעלות על תנוחות הנמנעות התרחשות של פציעות הנגרמות על ידי תנועות או נפילות לא מודעות.

ההתקף נמשך עם אובדן הערנות של נפגע ההתקף הנופל על הקרקע, לרוב לאחר צרחה, איבוד הכרה ורועד בתנועות קצביות אופייניות; במהלך שלב זה קל לראות את המצב הציאנוטי של המטופל שעלול להגיע אפילו למשברים דיספנויים אמיתיים המלווים גם באובדן לא רצוני של שתן, ולעתים רחוקות יותר, בצואה.

מאפיין נוסף, בזמן המשבר, הוא עדות לאובדן ריר מהפה, לעיתים מעורבב בדם, עקב החתך שהחולה גרם בלשונו במהלך תנועות לא מודעות על ידי נשיכתה.

השלב הבא הוא זה של התעוררות, עם התאוששות הדרגתית של ערנות, אשר, עם זאת, מקדימה בדרך כלל מצב של בלבול אם לא, אכן, הירדמות ממשית ואחריה התעוררות איטית.

לעומת זאת בהתקף ה'רוע הקטן', בעוד שהוא חווה את אותם תסמינים כמו ב'רוע הגדול' שנראה זה עתה, החולה מאבד ערנות לפרק זמן קצר יותר, לפעמים אפילו קומץ שניות, כאשר ההתקף נמצא מאופיין ברצף של זעזועים הפזורים בכל הגוף אך גם לטווח קצר.

זיהוי אפילפסיה בילדים ותינוקות

אפילפסיה אינפנטילית מתבטאת בדרך כלל בסביבות 3 עד 9 חודשים מחייו של ילד, כאשר יש התכווצויות שרירים אמיתיות.

הגעה לאבחנה בהיעדר טכניקות אבחון נאותות היא כמעט בלתי אפשרית, לא מעט משום שכל מחקר בסופו של דבר חייב להתבצע על בסיס שלילת כל פתולוגיות קיימות או קודמות.

אנו עשויים לראות התקפי אפילפסיה ספורדיים, שאין להם מה לעשות, גם בגלל חוסר הטיפוס שלהם ביחס לגיל החולה, בדרך כלל מתרחשים בילדים, עקב טפילת מעיים.

אנחנו מדברים על צורות נדירות, ויתרה מכך קשה שלא לברר נוכחות של טפילי מעיים לפני שמתרחש התקף. עם זאת, אם אדם עד לביטויים דמויי אפילפסיה בהיעדר סיבות אחרות, ייתכן שיהיה שימושי לא לשלול נוכחות של טפילי מעיים אפשריים אשר, אם במספרים בולטים, עלולים להפריש רעלנים הפועלים על המוח וליצור התקפים.

לבסוף, היזהרו מעוויתות חום: לצורות אלה אין שום דבר במשותף עם אפילפסיה רגילה, אך לעתים קרובות התסמינים דומים בחלקם ויכולים לטעות אצל קרובי משפחה, כשהם מתרשמים מההתקפים האלימים והפתאומיים שילדים חווים, להתקפי אפילפסיה אמיתיים.

אולם ביטויים אלו חולפים וקשורים כמעט תמיד למצבי חום שהטמפרטורה שלהם עולה מעל 38 מעלות צלזיוס ומשפיעים על מספר בולט של חולים צעירים.

מדובר בביטויים הפיכים שעם זאת יש לפנות לנוירולוג, אולי בעצת רופא הילדים, שיפעיל טיפול אד-הוק, מתוך הבנה שביטויים אלו בדרך כלל נסוגים, עד שהם נעלמים, לאחר גיל עשר, אפילו בשילוב עם אפיזודות חום בהן יש טמפרטורה גבוהה.

טיפול באפילפסיה

אם לא מתמודדים עם התקפי אפילפסיה קשים, שבמקרים נדירים עלולים להיות תוצאה לא טובה עבור המטופל, התופעה יכולה כמעט תמיד להיות מטופלת על ידי המטפל, גם אם אינו רופא.

ישנם תמרונים, למשל, שניתן לבצע בקלות מסוימת אם מצליחים להישאר רגועים ואם מעל הכל נכנסים להיגיון שחולה האפילפסיה אינו אדם מסוכן, הנזק היחיד שהוא מסוגל לעשות הוא , בלי כוונה, נגד עצמו.

בדיוק מסיבה זו, במהלך התקף, על המטפל בחולה אפילפסיה לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים כדי למנוע מהחולה לפגוע בעצמו, למשל בנפילה או תנועה באלימות ובחוסר סדר; משמעות הדבר היא, במידת האפשר, הנחת המטופל על משטח רך, גם כשהוא מנענע בראשו, עליו לוודא שלא יפגע בו באלימות, ולעיתים יפצע את עצמו קשה. בנוסף, אם המצב מאפשר, יש למנוע מהמטופל לחתוך את לשונו בשיניו.

כדי להימנע מכך, יש להניח מטפחת בד מקופלת מתחת לקשתות השיניים כדי לרכך את המכות שגרמו השיניים על הלשון, תוך הקפדה על כך שהתמרון לא יגרום לפציעות נשיכה למציל.

יש לרסן את המטופל על ידי הגבלת תנועות לא מודעות, אך יש לעשות זאת בתקיפות אך גם בעדינות, לנסות להיות אלסטי ובמידת הצורך לתמוך בתנועות פתאומיות אך להפחית את עוצמתן.

ריסון יתר של המחוות, דווקא בגלל שהן אלימות ופתאומיות, עלול לגרום לשברים ולפציעות למטופל, שאסור להצמיד אותו מתחת למשקל המציל, דבר המסוכן כי בסופו של דבר זה מחמיר את המצב בשל העובדה שהמטופל. מי שנאלץ כך עלול בסופו של דבר לא לנשום כראוי ולהיכנס להיפוקסיה מוחית, מה שבהחלט מחמיר את המשבר.

אם כבר, ניתן לדחוס בעדינות את כלוב הצלעות של המטופל אם הוא או היא אינם מסוגלים לנשוף את כמות האוויר הדרושה לאחר שאיפה ארוכה.

זה גם צריך להיעשות בעדינות כדי למנוע שברים בצלעות.

לעולם אל תתן תרופות דרך הפה בזמן משבר, מכיוון שהדבר עלול לחנוק את החולה שאינו מסוגל להפעיל כל שליטה בבליעה.

ככלל, המשבר מתפתח לאחר פרק זמן משתנה, בהתאם לסוג האפילפסיה ממנה סובל החולה, כאשר הוא מתעורר החולה יהיה מבולבל וישתטח, ינסה להרגיע אותו מבלי להפחיד אותו ולפני שיגרום לו לשתות, כפי שהוא. סביר שיבקש מכם מים עקב המאמץ העצום שנעשה, וודאו שהוא ער עד כדי כך שהוא מסוגל לבלוע ללא בעיות, אחרת המתן עד שיתעורר לגמרי.

עם זאת, תמיד כדאי שיהיה נוכח רופא שייתן את התרופות המתאימות, ובמקרים מסוימים אף מומלץ אשפוז, במיוחד אם מדובר בהתקף הראשון.

לעולם אל תתן תרופות "באופן אקראי": המתן עד שהרופא יחליט אם החולה זקוק לטיפול תרופתי.

מה לומר לרופא או למציל?

אם אתה מכיר את ההיסטוריה הרפואית של החולה, דווח על הכל בפירוט מלא לרופא או לעזרה ראשונה, כולל התרופות שאתה יודע עליהן ושהאדם נוטל; לא בטוח שהמטופל יוכל לשתף פעולה ביעילות מיד לאחר התקף.

לסובלים מהתקפי אפילפסיה, לעומת זאת, יש להזהיר כי כל תרופה, אפילו הטריוויאלית ביותר, הנלקחת מסיבות אחרות חייבת להימסר לחוות דעת של רופא, שכן היא עלולה להשפיע על הטיפול הניתן.

כמו כן, יש לברר כל ביטוי או ספק אחר עם הרופא והמומחה המטפל בחולה, אשר יש ליידע האם ניתן לנהוג או לא, בהתחשב במגבלות הקבועות בחוק לחולי אפילפסיה.

טיפול באפילפסיה

אין טעם לקטלג כאן את התרופות המשמשות לטיפול באפילפסיה ולמניעת התקפים אפשריים: כפי שצוין קודם לכן, מדובר בעניין רפואי בלבד, ואף אחד, מבלי להיוועץ תחילה ברופא, צריך להעז לתת טיפול מיוזמתו באופן אקראי. '.

די להזכיר כאן שכיום, פנייה לשיעורי תרופות מיוחדים מרחיקה את החולה מהתקפים הבאים ומבטיחה לו איכות חיים תקינה, כל עוד לא משנים בעצמו את מרשמי הרופא.

למעשה, לעיתים קרובות קורה שהמטופל, כאשר לא היה משבר במשך זמן רב, מפסיק ליטול את התרופות שלו: אין לעשות זאת אלא אם כן הרופא אומר זאת.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

מועצת ההחייאה האירופית (ERC), הנחיות 2021: BLS - תמיכה בסיסית בחיים

ניהול התקפים טרום בית חולים בחולים ילדים: הנחיות באמצעות מתודולוגיית GRADE / PDF

מכשיר אזהרה לאפילפסיה חדש עשוי להציל אלפי חיים

הבנת התקפים ואפילפסיה

מקור:

Medicina Online

אולי תרצה גם