Vulvodynia: מהם התסמינים וכיצד לטפל בה

Vulvodynia היא הפרעה הנחווית כאי נוחות, המתוארת לעתים קרובות כתחושה כואבת וצריבה באזור הפות למרות היעדר נגעים קליניים גלויים.

אם מצב זה אינו מתרחב לכל הפות אלא רק לפרוזדור (האזור שבין האינטררוט הנרתיק לחלק הפנימי של השפתיים הקטנות) מדברים על וסטיבולודיניה; מדברים על דגדגן כאשר הכאב מרוכז בדגדגן.

יש להימנע מהמונח וסטיבוליטיס, שהוא שם נרדף לוסטיבולודיניה, שכן הסיומת -ite מעידה על מצב דלקתי זיהומי, שחסר בוולוודיניה.

תשעים אחוז מהוולוודיניות הן וסטיבולודיניה נכונה

הכאב עשוי להיות ספונטני או מעורר על ידי מגע (קיום יחסי מין, ביגוד צמוד, טמפונים וכו') או על ידי תנועות טריוויאליות כגון ישיבה או חציית רגליים.

לעתים קרובות הוא נוכח ברציפות, מלווה את האישה לאורך היום.

וולוודיניה משפיעה מגיל ההתבגרות ועד גיל המעבר.

Vulvodynia: מהן הסיבות?

להפרעה יכולות להיות סיבות רבות, לעתים קרובות באינטראקציה, מה שתורם להחמרת התסמינים.

חולים מדווחים על הופעת ההפרעה בעקבות זיהומים חוזרים ונשנים של קנדידה או בעקבות טראומה פיזית (אפיזיוטומיה, ביופסיה, ניתוח חשמלי); לפעמים בעקבות קיום יחסי מין לא רצויים וכואבים בהיעדר סיכה, או לאחר טראומה פסיכולוגית.

סגנונות התנהגותיים כגון מכנסיים ותחתונים צמודים מדי; פעילויות ספורט מיקרוטראמטיות (רכיבה על אופניים, אופני כושר, ספינינג, רכיבה על סוסים), שימוש מופרז בחומרי ניקוי אינטימיים; מעורבים גם כימיקלים בתרופות מקומיות שנמרחו במקום, שנקבעו לעתים קרובות כדי להילחם בצריבה (למשל קורטיזון, קרמים מרגיעים או חומרי סיכה לנרתיק).

מספר מערכות מעורבות ולחוצות במצב זה: מערכת החיסון, השרירים, כלי הדם והעצבים.

המנגנון המופעל לרוב בכאב/צריבה כרונית הוא פעילות יתר של תאי פיטום, תאי הגנה חיסונית המעורבים בתגובות אלרגיות ודלקת חריפה.

גירוי מוגזם של תאים אלה גורם לתגובה חיסונית לא תקינה עם ייצור של חומרים דלקתיים האחראים לאדמת ולגירוי.

תאי פיטום אלו אחראים גם על הפעלת גורם הגדילה העצבי (NGF), המקדם את התפשטות הקצוות האחראים לתפיסת הכאב.

התוצאה היא היפראלגיה, כלומר תגובה מוגברת ו/או ממושכת באופן מוגזם לגירוי כאב צנוע.

כאבי וולוואר גם מעודדים תגובה הגנתית של החלק, תגובה המעוררת התכווצות שרירים קבועה (היפרטון ברצפת האגן), אשר בתורה גורמת לכאב; כך נוצר מעגל קסמים.

היפרטוניה זו עשויה להיות קודמת לוולוודיניה (כמו במקרים של וגיניסמוס) או עשויה להיגרם על ידי דיספרוניה הקשורה להפרעה.

תסמינים של וולוודיניה

אלו הם התסמינים האופייניים לוולוודיניה

  • כאבי פות וצריבה באופן ספונטני או כתוצאה ממגע עם בגדים; ההפרעה מדווחת בעיקר באזור הוסטיבולרי אך עלולה להתרחב לכל האזור, ומשפיעה על אזור פי הטבעת והשופכה, עם תחושה של משקל סופרפובי ועייפות וצריבה בעת מתן שתן;
  • חוסר תחושה ונפיחות;
  • כאבים עזים בעת מגע וניסיון חדירה לנרתיק;
  • dyspareunia (כאב בנרתיק במהלך קיום יחסי מין);
  • תחושה מתמשכת של אי נוחות, חרדה ודיכאון.

בנוסף, החולה הסובל מוולוודיניה

  • מרגיש כמו דקירות מחט; מרגיש עוויתות או זעזועים חשמליים על הערווה, הפות או האזור הפריאנלי;
  • יש את הסימפטומים האופייניים של זיהום (דלקת בנרתיק או דלקת שלפוחית ​​השתן), אבל ספוגית ותרבית השתן שליליות;
  • מכנסיים ומכנסיים גורמים לגירוי שלעתים מונע ישיבה או הליכה;
  • מרגיש תחושה שוחקת בכניסה לנרתיק;
  • קושי במתן שתן וצריבת שתן;
  • תסמינים אלו נמשכים יותר משלושה חודשים.

אבחון וולוודיניה

הסימפטומטולוגיה שבה מתגלה הוולוודיניה, העולה מהיסטוריה מדוקדקת של המטופל, תעזור מאוד בהנחיית האבחנה.

בדיקה אובייקטיבית אינה מצביעה על חריגה כלשהי של החלק; לפעמים נצפתה אדמומיות המוקפת באזור הוסטיבולרי, אך אינה נתמכת על ידי כל סימן ספציפי אחר של דלקת חיידקית, פטרייתית או ויראלית.

לכן, בהיעדר סיבה ספציפית, כמו זיהום או פתולוגיה אחרת, מלווה בסימנים גלויים באזור הפות (כגון חתכים או נגעים), אבחנה של וולוודיניה היא בסבירות גבוהה.

סימן סמיולוגי חשוב מאוד, אך לא תמיד קיים, הוא רגישות מוגברת ללחץ על הפות וחיוביות לבדיקת Q-tip או בדיקת ספוגית.

בדיקה זו מורכבת מהפעלת לחץ קל על נקודות ספציפיות באזור הווסטיבולרי, בעזרת Q-tip, המעוררת, אצל האישה הסובלת מוולוודיניה, כאב עז וחריף.

טיפול בוולוודיניה: כיצד מטפלים בה?

וולוודיניה היא תסמונת מורכבת, שלעתים קרובות לא מאובחנת מכיוון שעדויות קליניות מועטות או חסרות.

זיהוי התסמונת והסבר לאישה את הסיבות להפרעה היא כבר צעד ראשון וחשוב.

המודעות מאפשרת להתמודד בצורה רגועה יותר עם העזרים הטיפוליים השונים למצב, המתאפיין בעליות ומורדות.

הקשר עם רופא המכיר את הבעיה על כל היבטיה הוא מכריע לפתרון המחלה: מאחר והסיבות מגוונות ומגוונות, יש לא רק להתאים את הטיפול, אלא גם להתאים ולשנות בהתאם לסימפטומטולוגיה.

הטיפול בוולוודיניה כולל אפוא גישות שונות, שכולן מכוונות להפחתת תדירות ועוצמת התחושות הכואבות.

הטיפולים התרופתיים היעילים ביותר הם נוגדי דיכאון מחזוריים ונוגדי פרכוסים, שבמינונים קטנים קוטעים מעגלי כאב כרוני ורגישות עצבית חריגה על ידי שינוי רמות הנוירוטרנסמיטורים (כימיקלים המוליכים דחפים מעצב אחד למשנהו).

ניתן למרוח משחות הרדמה מקומיות (לידוקאין, למשל) ישירות על האתר הוסטיבולרי לשיכוך כאב חולף, במיוחד לפני קיום יחסי מין.

נעשה שימוש גם בקרמים המעכבים את פעילות תאי הפיטום (למשל אדלמידול ונתרן cromoglycate).

אם שרירי האגן מכווצים מאוד בגלל כאב, פיזיותרפיה עשויה להועיל.

מומלץ ביופידבק אלקטרומיוגרפי של שרירי האגן, טכניקת הרפיה עצמית המלמדת כיצד לשלוט בהתכווצויות השרירים ובכאב שהם גורמים.

כל תכנית פיזיותרפיה מותאמת אישית בהתאם לתוצאות ההערכה הראשונית של המטופל.

לפיכך רצוי פיקוח של פיזיותרפיסט.

נעשה שימוש גם ב-TENS (גירוי עצבים חשמליים דרך העור). טכניקה זו מורכבת מחיבור אלקטרודות על האזור הפגוע אשר פולטות דחפים חשמליים בתדר נמוך המסוגלים לעכב את אפרנטי העצבים המעורבים בהעברת כאב.

תדרים נמוכים משמשים גם כדי לעורר את הייצור של נוירופפטידים ומתווכים כימיים אחרים, כגון אנדורפינים ואופיאטים, חומר P, המעורבים בתפיסת כאב ובהעברתם.

תרגילי עיסוי עצמי, פנימיים וחיצונים, המבוצעים על ידי הפעלת לחץ על נקודות כאב, מועילים אף הם.

טיפולים פיזיקליים, אם מבוצעים באופן קבוע, מספקים הקלה ב-80% מהמקרים.

לאחרונה, הושגו תוצאות מבטיחות עם הטיפולים המשמשים בעיקר למאבק באטרופיה נרתיקית (אוספמיפן ו-CO2 LASER חלקי).

באמצעות השקיה יעילה בכלי הדם של הסטרומה התת-רירית, מנהלים אלו מקדמים אפיתליזציה תקינה של ריריות הפות ועלייה בסיבי אלסטי וקולגן המונעים מגירויים גירוי להגיע לעצבוב הווסטיבולרי והפות העשירה המגורה והיפר-אלגטית.

בנוסף לתרופות רפואיות ותרופתיות, יש לאמץ אורח חיים וגישה התנהגותית על מנת למזער גירויים מרגיזים.

אלו הם אמצעי הזהירות

  • ללבוש תחתוני כותנה לבנים ומכנסיים נוחים ורפויים.
  • אל תלבש תחתונים למשך הלילה.
  • הימנע מכביסה תכופה. עבור האזור הוסטיבולרי, מים מספיקים.
  • הימנע מריחה נרתיקית של דאודורנטים בתרסיס, בשמים, שטיפות נרתיקיות, משחות אפילציה.
  • השתמש בחומרי ניקוי אינטימיים מתאימים: עדינים וללא ריחניים.
  • החליפו טמפונים פנימיים בחיצוניים, רצוי כותנה, רחיצים ושימוש חוזר.
  • השתמש בחומרי סיכה שהוצעו על ידי הרופא שלך כדי להפוך את היחסים לנוח יותר. ניתן להשתמש גם בשמן צמחי פשוט.
  • הימנע מתרגילים גופניים הכוללים שפשוף וחיכוך באזור הפות (למשל רכיבה על אופניים, רכיבה על אופניים או ספינינג).

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

מהי וולוודיניה? תסמינים, אבחון וטיפול: דבר עם המומחה

הצטברות נוזלים בחלל הצפק: סיבות אפשריות ותסמינים של מיימת

מה גורם לכאבי הבטן שלך וכיצד לטפל בהם

וריקוצלה אגן: מה זה ואיך לזהות את התסמינים

האם אנדומטריוזיס יכולה לגרום לאי פוריות?

אולטרסאונד טרנס -ווגינאלי: איך זה עובד ולמה זה חשוב

קנדידה אלביקנס וצורות אחרות של דלקת בנרתיק: תסמינים, גורמים וטיפול

מהי Vulvovaginitis? תסמינים, אבחון וטיפול

מקור:

פייג'ין מדיצ'ה

אולי תרצה גם