צינורית אף לטיפול בחמצן: מה זה, איך הוא עשוי, מתי להשתמש בו

צינורית האף היא מכשיר המשמש לתמיכה בפעילות נשימתית (אוורור מלאכותי) במהלך טיפול בחמצן

טיפול בחמצן מתייחס למתן חמצן למטופל למטרות טיפוליות, כחלק מטיפול במקרים של אי ספיקת נשימה כרונית (כגון במחלת ריאות חסימתית כרונית, ברונכיטיס כרונית, אסטמה וסוגי סרטן מסוימים) ואי ספיקת נשימה חריפה (כגון: במצבי חירום, טראומה, הלם).

מתי משתמשים בטיפול בחמצן?

טיפול בחמצן באופן כללי נחוץ בכל המצבים הכרוכים בהפחתה ברמות החמצן (PaO2) בדם.

צינורית האף, במיוחד, מתאימה במיוחד לטיפול חמצן ביתי כרוני, כלומר נעשה בבית המטופל או מחוץ לבית החולים, שם נדרשות זרימות חמצן נמוכות.

הפתולוגיות שבהן הוא משמש בדרך כלל הן:

  • מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD);
  • ברונכיטיס כרונית;
  • אַסְתְמָה;
  • ברונכיאקטזיס;
  • מחלה אינטרסטיציאלית;
  • אי ספיקת לב-נשימה מתקדמת;
  • גידולים בשלב מתקדם;
  • מחלות ניווניות מתקדמות;
  • סיסטיק פיברוזיס;
  • אמפיזמה ריאתית.

איך נראית צינורית אף?

צינורית האף מורכבת משני צינורות קטנים המוחדרים לאף ומאובטחים במעברם מאחורי האוזניים ומתחת לסנטר, כאשר צינורית האף מחוברת לצינורית, אשר, בתורה, מחוברת למקור אספקת החמצן. מאגר חמצן בצורת גז (צילינדר).

הצינורית יכולה להשתנות באורך, למשל 5 או 10 מטרים.

פעולה דומה היא של בדיקת O2 או צינור O2, אך עם צינור בודד שצריך להגיע עמוק לתוך הלוע האף.

המטופל, במקרה של צינורית אף, חייב לנשום דרך האף ולא דרך הפה.

יתרונות וחסרונות של צינורית האף

צינורית האף מספקת זרימות נמוכות: 0.5 עד 4-5 ליטר לדקה, אולם הודות לה, המטופל יכול לדבר, לאכול או לשתות ובדרך כלל נוח לו.

אם הקצוות הנכנסים לנחיריים אינם נוחים מדי, ניתן לקצר אותם עם זוג מספריים.

הגדלת הזרימה ב-1 ליטר חמצן לדקה דרך צינוריות האף תואמת בדרך כלל לאוויר לנשימה עם ריכוז חמצן של 24%; הוספת 2 ליטר חמצן לריכוז של 28%, וכן הלאה, הוספת 4% על כל ליטר נוסף של חמצן לריכוז אוויר הסביבה (שהוא 21%).

צינורית אף בזרימה גבוהה

צינורית האף בזרימה גבוהה מורכבת מיחידת מדחס, מיקסר, מכשיר אדים אקטיבי, מעגל מחומם וחלק הקצה – עשוי סיליקון רך ועבה – המונח מול נחיריו של המטופל.

המטרה היא לספק חמצן לח וחם עם FiO2 מתכוונן דרך זרימות של עד 60 ליטר לדקה.

לטיפול בחמצן זה יש את היתרון של צמצום שטחים מתים אנטומיים, מתן FiO2 קבוע ומתכוונן, מבטיח לחות טובה, אך מעל הכל נותן אפקט PEEP (לחץ קצה-נשיפה חיובי המגייס את המכתשות על ידי שיפור החלפה).

הוא משמש לעתים קרובות בטיפול נמרץ או תת-נמרץ מכיוון שהוא חלופה טובה לאוורור לא פולשני.

הנוחות לרוב אינה אידיאלית עבור המטופל, אך התוצאות הקליניות מצוינות.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

טיפול בחמצן-אוזון: לאילו פתולוגיות זה מתאים?

חמצן היפרברי בתהליך ריפוי הפצע

פקקת ורידים: מסימפטומים לתרופות חדשות

גישה תוך-ורידית טרום-אשפוזית והחייאת נוזלים באלח דם חמור: מחקר עוקבה תצפיתתי

מהו קנולציה תוך ורידית (IV)? 15 השלבים של ההליך

מקור:

Medicina Online

אולי תרצה גם