אי ספיקת לב: סיבות, תסמינים, בדיקות לאבחון וטיפול

אי ספיקת לב היא אחת הקרדיופתיות השכיחות ביותר בשנות ה -65. הוא מאופיין בחוסר יכולתו של הלב לבצע את פעולת המשאבה שלו, וכתוצאה מכך אספקת דם מספקת לשאר הגוף ו"קיפאון "של דם במעלה הזרם של תאי הלב הבלתי מתפקדים, מה שמוביל ל"עומס" של האיברים הפגועים. זה נקרא גם אי ספיקת לב

מהו אי ספיקת לב? ממה זה מורכב?

אי ספיקת לב היא מצב כרוני שתדירותו באיטליה היא כ -2%, אך הוא הופך להיות שכיח בהדרגה עם הגיל ובמין הנשי, ומגיע ל -15% בשני המינים בשנות ה -85 ומעלה.

בשל ההזדקנות הכללית של האוכלוסייה, כיום זוהי מחלת הלב וכלי הדם עם השכיחות הגבוהה ביותר (1-5 מקרים חדשים ל -1000 נבדקים בשנה) ושכיחות (מעל 100 מקרים ל -1000 נבדקים מעל 65 שנים) והסיבה העיקרית לאשפוז אצל אנשים מעל גיל 65.

פירוק סיסטולי ופירוק דיאסטולי

הלב מקבל דם ורידי מהפריפריה (דרך הפרוזדור הימני והחדר), מקדם חמצון על ידי החדרתו למחזור הדם הריאתי, ואז, דרך האטריום והחדר השמאלי, דוחף את הדם המחומצן לאבי העורקים ולאחר מכן לתוך העורקים הובלה לכל האיברים והרקמות של הגוף.

לפיכך, ניתן להבחין בין:

  • פירוק סיסטולי, בנוכחות יכולת מופחתת של החדר השמאלי להפרשת דם;
  • פירוק דיאסטולי, בנוכחות מילוי פגוע בחדר שמאל.

מכיוון שתפקוד החדר השמאלי מוערך בדרך כלל על ידי מה שנקרא חלק הפליטה (אחוז הדם הנשאב לאבי העורקים בכל התכווצות (סיסטולה) של החדר השמאלי), בדרך כלל מחושב על ידי אקו לב, הבחנה מדויקת יותר בין:

  • שחרור פליטה (או דיאסטולי) שנשמר, שבו חלק הפליטה גדול מ- 50%.
  • ירידה בפירוק שברי פליטה (או סיסטולי), שבו חלק הפליטה הוא פחות מ -40%.
  • הפחתת שברי פליטה מופחתת במקצת, כאשר חלק הפליטה הוא בין 40 ל -49%.

סיווג זה חשוב לפיתוח טיפולים ממוקדים יותר ויותר (כפי שנראה, קיימים כיום רק טיפולים מוכחים להפחתת פירוק שברי פליטה).

אי ספיקת לב: מהן הסיבות?

הסיבה לאי ספיקת לב היא בדרך כלל פגיעה בשריר הלב, שריר הלב, שיכולה להיגרם, למשל, מהתקף לב או כתוצאה ממתח מוגזם הנגרם מיתר לחץ דם בלתי מבוקר או מתפקוד לקוי של המסתם.

האלקטרוקרדיוגרמה של חולים מרוכבים רבים עשויה להראות גוש ענף צרור שמאלי (BBS), שינוי בהתפשטות הדחף החשמלי שיכול לשנות את מכניקה של הלב, ולגרום לדיסינכרוני התכווצות וכתוצאה מכך להחמרה בפעילות ההתכווצות הלבבית.

אי ספיקת לב: גורמי סיכון

בפירוט רב יותר, להלן גורמי סיכון לפירוק עם חלק פליטה מופחת

  • מחלת לב איסכמית (בפרט אוטם שריר הלב הקודם)
  • מחלת לב מסתמית
  • לַחַץ יֶתֶר.

מאידך גיסא, גורמי סיכון לפירוק עם חלק פליטה שמור הם

  • סוכרת
  • תסמונת מטבולית
  • השמנה
  • פרפור פרוזדורים
  • יתר לחץ דם
  • מין נשי.

מהם התסמינים של אי ספיקת לב?

בשלבים המוקדמים של אי ספיקת לב, הסימפטומים עשויים להיות נעדרים או קלים (כגון קוצר נשימה לאחר פעילות גופנית מאומצת).

עם זאת, אי ספיקת לב היא מצב פרוגרסיבי, שבו הסימפטומים הופכים בולטים בהדרגה, מה שמוביל לצורך לפנות לטיפול רפואי או לעיתים מחייב אשפוז.

תסמינים, תוצאה של ירידה באספקת הדם לאיברים ורקמות ו'קיפאון 'של דם במעלה הזרם של תאי לב לא מתפקדים עם' גודש 'של האיברים הפגועים, עשויים לכלול:

  • קוצר נשימה, קרי קוצר נשימה, הנגרמת מהצטברות נוזלים בריאות: בתחילה הוא מופיע לאחר מאמץ אינטנסיבי, אך בהדרגה גם לאחר מאמץ קל, במנוחה ואפילו בשכיבה על שכיבה בזמן השינה (דקוביטוס קוצר נשימה), הפרעה של מנוחה בלילה ו מאלץ אחד לשבת.
  • בצקת (נפיחות) בגפיים התחתונות (רגליים, קרסוליים, רגליים), הנגרמת גם היא מהצטברות נוזלים.
  • נפיחות בבטן ו/או כאבים, הנגרמים שוב עקב הצטברות נוזלים, במקרה זה בכרכה.
  • אסתניה (עייפות), הנגרמת עקב ירידה באספקת הדם לשרירים.
  • שיעול יבש, עקב הצטברות נוזלים בריאות.
  • אובדן תיאבון.
  • קשיי ריכוז, הנגרמים כתוצאה מפגיעה באספקת הדם למוח ובמקרים חמורים בלבול.

אי ספיקת לב: רמות חומרה

בהתבסס על הסימפטומים שהפעילות הגופנית מייצרת, ולכן המידה שבה היא מוגבלת, איגוד הלב בניו יורק הגדיר ארבע סוגים של חומרה גוברת (מ -XNUMX עד IV) של אי ספיקת לב:

  • חולה אסימפטומטי: פעילות גופנית רגילה אינה גורמת לעייפות או לקוצר נשימה.
  • אי ספיקת לב קלה: לאחר פעילות גופנית מתונה (למשל טיפוס של כמה מדרגות או רק כמה צעדים במשקל), קוצר נשימה ועייפות.
  • אי ספיקת לב בינונית עד חמורה: קוצר נשימה ועייפות מתרחשות גם לאחר פעילות גופנית מינימלית, כגון הליכה פחות מ -100 מ 'על קרקע בקצב רגיל או טיפוס במדרגות.
  • אי ספיקת לב חמורה: אסתניה, קוצר נשימה ועייפות מתרחשות גם בזמן מנוחה, ישיבה או שכיבה.

אבחון: בדיקה קרדיולוגית

קבלת אבחון מוקדם של אי ספיקת לב חשובה כדי לנהל טוב יותר את המצב הכרוני הזה, להאט את התקדמותו ובכך לסייע בשיפור איכות חייו של המטופל.

עם זאת, אבחון אי ספיקת לב אינו תמיד קל: הסימפטומים לרוב משתנים, ועוצמתם משתנה ככל שחולפים הימים.

יתר על כן, כפי שראינו, מדובר בתסמינים לא ספציפיים, שחולים, במיוחד חולים מבוגרים וכאלה שכבר נאבקים במחלות אחרות, נוטים לזלזל או לייחס לגורמים אחרים.

מצד שני, נוכחות של קוצר נשימה ו/או בצקת אצל אנשים עם גורמי סיכון לאי ספיקת לב צריכה לעורר בדיקה קרדיולוגית מומחית.

אילו בדיקות יש לבצע לאבחון אי ספיקת לב?

הבדיקה האבחנתית לאי ספיקת לב כוללת היסטוריה (כלומר איסוף מידע אודות ההיסטוריה הרפואית והסימפטומים של המטופל) ובדיקה גופנית מקדימה. לאחר מכן המומחה עשוי לבקש בדיקות נוספות (בדיקות מעבדה ומכשור), כולל

  • אלקטרוקרדיוגרמה
  • אקו לב
  • הדמיית תהודה מגנטית של הלב עם אמצעי ניגודיות
  • מינון הדם של פפטידים natriuretic (מולקולות המיוצרות בעיקר על ידי החדר השמאלי; רמות דם תקינות בדרך כלל שוללות פירוק).

כמו כן, ייתכן שתידרש בדיקות פולשניות יותר, כגון צנתור לב וקורונאוגרפיה.

כיצד מטפלים באי ספיקת לב?

אי ספיקת לב היא מצב כרוני הדורש גישה רב תחומית על מנת להפחית את הסימפטומים, להאט את התקדמות המחלה, להפחית את קבלת האשפוז, להגדיל את הישרדות החולה ולשפר את איכות החיים.

בנוסף לאבחון מוקדם, תפקידו הפעיל של המטופל ושיתוף הפעולה בין הצוות הרב תחומי לרופא המשפחה הינם בעלי ערך.

אפשרויות הטיפול העיקריות כוללות:

  • שינויים באורח החיים, הכוללים:
  • הפחתת צריכת המלח;
  • פעילות גופנית אירובית סדירה בעצימות מתונה (למשל 30 דקות הליכה לפחות 5 ימים בשבוע);
  • הגבלת צריכת נוזלים;
  • ניטור עצמי, כלומר ניטור יומי של משקל הגוף, לחץ הדם, קצב הלב, נוכחות אפשרית של בצקת.
  • טיפול פרמקולוגי, עם מספר תרופות בשילוב כולל:
  • תרופות החוסמות את מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (מעכבי ACE, סרטנים ותרופות אנטי-דוסטרוניות);
  • תרופות המניעות את מערכת העצבים הסימפתטית (חוסמי בטא, כגון carvedilol, bisoprolol, nebivolol ו- metoprolol);
  • תרופות מעכבי נפריליסין (כגון sacubitril);
  • מעכבי קוטרנספורטר נתרן-גלוקוז.
  • טיפול סינכרוניזציה לבבית (בשילוב עם תרופות, אם יש הפרעה בהולכת הדחף החשמלי, כגון בלוק צרור-ענף שמאלי): דורש השתלת מכשירים חשמליים (קוצבי לב או דפיברילטורים דו-חדרית), כדי לסנכרן מחדש את התכווצות הלב. יחד עם תרופות, המכשירים יכולים להאט את התקדמות המחלה ולעתים להוביל לנורמליזציה של חלק פליטת החדר השמאלי.
  • התערבויות כירורגיות (כגון תיקון כירורגי או פקוטני של מחלות שסתומים, ריסקולריזציה של שריר הלב הכירורגי או המוחי עד השתלת 'לבבות מלאכותיים' והשתלת לב).

יש לציין כי התרופות שהוזכרו לעיל וטיפול סינכרוניזציה הוכיחו את יעילותן רק בפירוק סיסטולי או בהפחתת שפיכת פליטה. בפרט, שתי קטגוריות התרופות הראשונות שהוזכרו לעיל, קרי חוסמי מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (מעכבי ACE, סרטנים ותרופות אנטי-אלדוסטרוניות) ואלו המנגבים את מערכת העצבים הסימפתטית (חוסמי בטא), הם עדיין הראשונים- טיפול קו למצב זה.

אלה הוכחו כמשנים את ההיסטוריה של המחלה, מפחיתים את התמותה והתחלואה על ידי פעולה על האינטראקציות השליליות בין הפעלה יתר של מערכת העצבים הסימפתטית לבין מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון והתקדמות של תפקוד לקוי בחדרים.

בשנים האחרונות יש השקעה במחקר אחר מולקולות חדשות המסוגלות לנטרל ביעילות רבה יותר את המנגנונים הנוירו -הורמונליים העומדים בבסיס התקדמות אי ספיקת הלב.

כך זוהתה השילוב של התרופה sacubitril (המעכבת נפריליסין ובכך מעלה את רמות הפפטידים הנטיורורטיים, הממלאים תפקיד מגן) ואת הסרטן, ולסארטאן.

שילוב זה אפשר להאט את התקדמות המחלה אפילו יותר מכפי שהיה אפשר כבר בעזרת טיפול המבוסס על מעכבי ACE.

אלו הם סוג חדש של תרופות נוגדות סוכרת (SGLT2-i ו- SGLT1 & 2-i) אשר הוכחו כמפחיתות משמעותית את התמותה והתחלואה בחולים עם אי ספיקת לב של פליטה נמוכה שכבר מקבלים טיפול עם מעכבי ACE/סרטנים/סאקוביטריל-וולסרטן, תרופות אנטי-אלדוסטרוניות וחוסמי בטא.

ישנן עדויות ראשונות לכך שלסוג זה של תרופות עשויה להיות השפעה פרוגנונטית חיובית גם בחולים עם נתח פליטה> 40%.

האם ניתן למנוע אי ספיקת לב?

בכל הנוגע לפתולוגיות לב וכלי דם, כולל אי ​​ספיקת לב, יש חשיבות בסיסית למניעה, הפועלת על גורמי סיכון קרדיווסקולריים הניתנים לשינוי, כגון יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, עישון, יושבנות והשמנת יתר.

לכן יש להקפיד על אורח החיים, לבטל עישון, לבצע פעילות גופנית סדירה, לשמור על רמות הכולסטרול והמשקל תחת שליטה.

לאנשים הנמצאים בסיכון לאי ספיקת לב צריכים לעבור גם בדיקות רפואיות מונעות לאבחון מוקדם, גם בהיעדר תסמינים (כמו במקרה של תפקוד לא תקין של החדר השמאלי), ולנקוט פעולה מהירה בהתאם.

קרא גם:

הצהרה מדעית AHA - אי ספיקת לב כרונית במחלות לב מולדות

הפחתה באשפוז של אי ספיקת לב באיטליה במהלך מחלת וירוס קורונה 19 התפרצות מגיפה

חג באיטליה ובטיחות, IRC: “עוד דפיברילטורים בחופים ובמקלטים. אנו זקוקים למפה כדי למקם את המטען הנגיף

מקור:

ד"ר דניאלה פיני - הומניטס

אולי תרצה גם