הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD): ההשלכות של אירוע טראומטי

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא מצב שיכול להתרחש כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי

טראומה והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)

המונח טראומה נגזר מהמילה היוונית ל'פצע' ומוגדר כאירוע המשפיע לרעה על אדם, משנה את אורח החיים הרגיל שלו ולראות את העולם.

לכן, כשמדברים על טראומה, נוכל להתייחס לאירוע יחיד ובלתי צפוי עם משך זמן מוגדר היטב (למשל תאונות דרכים, אסונות טבע או אלימות מינית), או לאירוע חוזר וממושך (למשל התעללות חוזרת, מלחמה).

האדם עשוי לחוות ישירות את האירוע הטראומטי או להיות עד לו.

התגובות של האדם המושפע מהטראומה עשויות לכלול:

רגשות עזים של פחד, כעס ו/או בושה;

  • תחושות של חוסר אונים או אימה;
  • רגשות אשמה;
  • הימנעות ממקומות או מצבים הקשורים לטראומה;
  • הימנעות ממחשבות הקשורות לאירוע;
  • עֶצֶב;
  • אִי הִתמַצְאוּת;
  • פלאשבקים, ביעותי לילה ומחשבות חודרניות;
  • מצב Hyperaousal;
  • קושי להתרכז.

תגובות כאלה הן פיזיולוגיות כתגובה לאירוע מלחיץ.

כדי לדבר על הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), הסימפטומים חייבים להופיע בתוך 6 חודשים מהאירוע הטראומטי ולהימשך יותר מחודש לאחר החשיפה לטראומה

בילדים במיוחד חשוב לשים לב לשינויים בהרגלי אכילה, שינה, חברותיות, ויסות רגשי (למשל עצבנות) וביצועים בבית הספר.

מחקרים הראו שטראומה מייצרת שינויים נוירוביולוגיים.

מתרחש 'כיול מחדש' אמיתי של מערכת האזהרה של המוח שלנו (המערכת הלימבית והאמיגדלה), המאותת לאורגניזם על מצב 'סכנה' תמידי.

מצב לא תפקודי זה מייצר בו-זמנית היפראקטיבציה של מערכות ההגנה, עם תגובות 'תקיפה/בריחה', והשבתה של מערכות מוח אחרות העוסקות בשליטה קוגניטיבית, המשפיעות על יכולת הוויסות הרגשי, המודעות העצמית, האמפתיה וההתאמות אחרים.

אם הורה יזהה את הסימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומטית אצל ילדו, עליו לפנות ישירות לרופא הילדים המשפחתי שלו או למרכז נוירופסיכיאטרי מומחה לילדים.

האבחנה של הפרעת דחק פוסט טראומטית מבוססת על קריטריונים ומכשור אבחון סטנדרטי.

תכנית הטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית צריכה להיקבע על ידי קבוצת אנשי מקצוע מתמחים בהתבסס על הפרופיל הפסיכולוגי של הילד ומשאבי המשפחה.

חלק מההתערבויות המצוינות בהנחיות הבינלאומיות הן:

  • התערבויות פסיכותרפיות לילד (טיפולים ממוקדי טראומה וטיפול קוגניטיבי התנהגותי). טיפולים אלו מטרתם להגביר את יכולתו של הילד להתמודד עם מתח וסבל בצורה יעילה יותר, מבלי ליישם את ההתנהגויות המשתנות הרגילות;
  • EMDR (Eye Movement Desensitisation and Reprocessing). הטכניקה מורכבת מכך שהאדם מתמקד בזיכרון הטראומטי ומבצע גירוי עיניים, מישוש ושמיעתי בו-זמנית. שיטה זו שמה לה למטרה להפעיל באופן טבעי את התאים והחיבורים במוח כדי ליצור מחדש עיבוד מחדש תקין של המידע הקשור לחוויה הטראומטית העזה;
  • מיינדפולנס (מילולית: מודעות), היא טכניקה שמטרתה להגביר את רמת המודעות והריכוז בהווה, במה שעושים בכל רגע;
  • שימוש בתרופות כאשר איש המקצוע מזהה מצב של סבל אישי עז הקשור לסימפטומטולוגיה פוסט טראומטית;
  • התערבויות תמיכה משפחתיות. התערבויות אלו מטרתן לסייע להורים לזהות ולנהל את התגובות הפסיכופיזיות הלא מתפקדות של ילדם, וליצור מחדש אצל הילד מצב של ביטחון ואמון.

קרא גם

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

מה הכוונה בפסיכוסומטיה (או הפרעות פסיכוסומטיות)?

סטרס והפרעות מתח: תסמינים וטיפול

אנורקסיה, בולימיה, אכילה מוגזמת... איך לנצח הפרעות אכילה?

תסמיני חרדה ואלרגיה: איזה קשר קובע מתח?

התקפי פאניקה: האם תרופות פסיכוטרופיות פותרות את הבעיה?

התקפי פאניקה: תסמינים, גורמים וטיפול

עזרה ראשונה: איך להתמודד עם התקפי פאניקה

הפרעת התקף פאניקה: תחושה של מוות וייסורים קרובים

התקפי פאניקה: תסמינים וטיפול בהפרעת החרדה השכיחה ביותר

תסמיני חרדה ואלרגיה: איזה קשר קובע מתח?

חרדה סביבתית: ההשפעות של שינויי אקלים על בריאות הנפש

חרדת פרידה: תסמינים וטיפול

חרדה, מתי תגובה נורמלית ללחץ הופכת לפתולוגית?

חרדה: שבעת סימני האזהרה

בריאות גופנית ונפשית: מהן בעיות הקשורות ללחץ?

קורטיזול, הורמון הלחץ

הדלקת גז: מה זה ואיך לזהות את זה?

חרדת אקולוגית או חרדת אקלים: מה זה ואיך לזהות את זה

מתח וסימפטיה: איזה קישור?

חרדה פתולוגית והתקפי פאניקה: הפרעה נפוצה

מטופל בהתקף פאניקה: כיצד לנהל התקפי פאניקה?

תסמונת עייפות כרונית (CFS), התסמינים שיש לשים לב אליהם

מָקוֹר

Gesù במבינו

אולי תרצה גם